עיקר תוספות יום טוב על משנה יומא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה ב
ד בַּשֵּׁם. דְּכָל הַוִּדּוּיִין שָׁוִין, הָיָה אוֹמֵר בָּרִאשׁוֹנָה הַשֵּׁם וּבַשְּׁנִיָּה בַּשֵּׁם. יְרוּשַׁלְמִי. וְנִרְאֶה לִי דְּבָרִאשׁוֹנָה כְּשֶׁמַּתְחִיל צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר בְּהֵ"א הַקְּרִיאָה, שֶׁקּוֹרֵא לְהַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ בִּשְׁמוֹ שֶׁיִּתְוַדֶּה לְפָנָיו, וּבַשְּׁנִיָּה שֶׁמְּבַקֵּשׁ הַכַּפָּרָה אוֹמֵר בַּשֵּׁם, רָצָה לוֹמַר שֶׁבַּשֵּׁם הַזֶּה יְכַפֵּר, כִּי הוּא מָקוֹר לְכָל הַשֵּׁמוֹת, שֶׁהוּא שֵׁם בֶּן אַרְבַּע. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ה בֵּית יִשְׂרָאֵל. אֲפִלּוּ לְתַנָּא קַמָּא דְּסוֹף פֶּרֶק קַמָּא דִּשְׁבוּעוֹת דְּכֹהֲנִים מִתְכַּפְּרִים בְּשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ בִּשְׁאָר עֲבֵרוֹת, לֹא הֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרֹן, דְּאָטוּ כֹּהֲנִים לָאו בִּכְלַל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל נִינְהוּ. גְּמָרָא:
ו וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם. הַשְׁתָּא מְפָרֵשׁ דְּכָל הֵיכָא דִּתְנַן וְהֵן אוֹמְרִים בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד, דִּרְצוֹנוֹ לוֹמַר הַכֹּהֲנִים וְהָעָם:
ז שֵׁם הַמְּפֹרָשׁ כוּ' כֹּהֵן גָּדוֹל. מַשְׁמַע דְּאִלּוּ כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים מִפִּי שְׁאָר כֹּהֲנִים, וְאִי נַמִּי מִפִּי כֹּהֵן גָּדוֹל וּדְלֹא בְּהָנֵי דִּתְנִינַן, לֹא הָיוּ עוֹשִׂין כָּל אֵלֶּה. וְאַף עַל פִּי שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ מְבָרְכִין כִּכְתָבוֹ בְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים, כְּדִתְנַן בְּמִשְׁנָה ו' פֶּרֶק ז' דְּסוֹטָה. וְאוּלַי טַעַם הַדָּבָר כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ"מ קָרְדָּוִאירוֹ בְּסוֹף עֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁבְּכָל יוֹם הָיוּ מַזְכִּירִין הַכֹּהֲנִים אוֹתוֹ בְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים בְּנִקּוּד אָלֶ"ף דָּלֶ"ת, וּבְיוֹם זֶה הָיָה מַזְכִּיר בְּנִקּוּד חוֹלָ"ם סֶגֹ"ל קָמַ"ץ סֶגֹ"ל: