עיקר תוספות יום טוב על משנה יומא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה א
א וּלְקִיחָתָן כְּאֶחָד וּבְדָמִים מֵחַד קְרָא נָפְקֵי, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ. דְּמַרְאֶה וְקוֹמָה שְׁקוּלִים שֶׁשְּׁנֵיהֶם בְּגוּפָן שֶׁל הַשְּׂעִירִים, הָכִי נַמִּי דָּמִים וּלְקִיחָתָן כְּאֶחָד שְׁקוּלִים, שֶׁשְּׁנֵיהֶם דְּבָרִים שֶׁחוּץ לְגוּפָן. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ב דְּיָלֵיף מִמּוּם עוֹבֵר, דְּאַף עַל גַּב דְּלֹא חֲזוּ הַשְׁתָּא כִּי הֲדַר מֵחֲזֵי שַׁפִּיר דָּמִי, דִּכְתִיב מָשְׁחָתָם בָּהֶם מוּם בָּם, מוּם בָּם הוּא דְּלֹא יֵרָצוּ, הָא עָבַר מוּמָן יֵרָצוּ, הָכִי נַמִּי לֹא שְׁנָא. וְהוֹאִיל וְלֹא אִדְחוּ מִצְוָה בָּרִאשׁוֹן:
ג וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה. דְּהָא דְּאָמַר רַבִּי יְהוּדָה תָּמוּת לָאו עַל אוֹתוֹ שֶׁאָמַר תַּנָּא קַמָּא יִרְעֶה שֶׁהוּא שֵׁנִי בַּשֵּׁנִי, אֶלָּא דְּפָלֵיג עַל זֶה שֶׁאָמַר שֶׁאֵין חַטַּאת צִבּוּר מֵתָה וְקָאָמַר אִיהוּ דְּתָמוּת, וַהֲדַר קָאָמַר וְעוֹד כוּ', לְאַשְׁמְעִינַן דְּבַעֲלֵי חַיִּים נִדְחִין סְבִירָא לֵיהּ. וְתָמוּת דְּקָאָמַר בָּרֵישָׁא לָאו אַהַהִיא דְּאָמְרֵי רַבָּנָן יִרְעֶה קָאֵי, וּבְתַרְתֵּי אָתוּ לְאַפְלוּגִי. גְּמָרָא: