עיקר תוספות יום טוב על משנה יומא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ה
כ מְחַטֵּא. לְשׁוֹן יְרִידָה, כִּדְאָמְרִינַן בִּמְנָחוֹת דַּף ס"ו נוֹשֵׂא עוֹלֶה וּמִתְחַטֵּא. רַשִׁ"י. וְלִי נִרְאֶה דְּלִישְׁנָא דְּדַכּוֹיֵי הוּא, כִּדְאָמְרִינַן בְּחֻלִּין דַּף כ"ז, מִלְּשׁוֹן תְּחַטְּאֵנִי בְאֵזוֹב וְאֶטְהָר [תְּהִלִּים נא]. וְהָכִי נַמִּי קָתָנֵי מְחַטֵּא, עַל שֵׁם שֶׁאֵלּוּ הַמַּתָּנוֹת לְטַהֵר הַמִּזְבֵּחַ נְתוּנִים נְתוּנִים הֵמָּה, כְּדִכְתִיב [וַיִּקְרָא טז] וְטִהֲרוֹ וְקִדְּשׁוֹ מִטֻּמְאוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כא מִזְרָחִית צְפוֹנִית. סְבִירָא לֵיהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי דְּמִשְׁנָה א' דִּלְעֵיל דְּאָמַר דְּלֹא הָיְתָה שָׁם אֶלָּא פָּרֹכֶת אַחַת וּפְרוּפָה מִן הַצָּפוֹן, וּכְשֶׁגָּמַר מַתְּנוֹת פְּנִים וְיָצָא דֶּרֶךְ הַצָּפוֹן פָּגַע תְּחִלָּה בִּצְפוֹנִית מַעֲרָבִית, וּבְהַהִיא קֶרֶן דְּפָגַע בְּרֵישָׁא לֹא עֲבֵיד, דְּאָמַר קְרָא וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ, עַד דְּנָפֵיק מִכֻּלַּהּ מִזְבֵּחַ, וּבָא לוֹ לְמִזְרָחִית צְפוֹנִית וְנוֹתֵן שָׁם, וְחוֹזֵר לִצְפוֹנִית מַעֲרָבִית דֶּרֶךְ יָמִין. רַשִׁ"י. וְדַעַת הָרַשְׁבָּ"א עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כב וְעַל כֻּלָּן. אֲתָאָן לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דִּלְתַנָּא קַמָּא מְחַטֵּא וְיוֹרֵד מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה לְפֵרוּשׁ הָרַ"ב. אֲבָל לְהָרַמְבַּ"ם אָתָאן אַף לְתַנָּא קַמָּא, דְּדַוְקָא בְּמִזְרָחִית צְפוֹנִית שֶׁלְּפָנָיו בָּרִאשׁוֹנָה נוֹתֵן מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, דִּבְאוֹתוֹ קֶרֶן אֵינוֹ יָכוֹל לִתֵּן עַד שֶׁיֵּצֵא מִכָּל הַמִּזְבֵּחַ כִּדִלְעֵיל, וְנִמְצָא שֶׁעוֹמֵד שָׁם בְּאוֹתוֹ קֶרֶן, וְהוּא לְפָנָיו. אֲבָל בְּמַעֲרָבִית צְפוֹנִית נוֹתֵן מִיָּד בִּמְקוֹמוֹ שֶׁהוּא עוֹמֵד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲבֹר עַל מִצְוֹת וְיַשְׁהֶה הַמַּתָּנָה, וְאַחַר כָּךְ מַקִּיף בָּרֶגֶל לִצְפוֹנִית מַעֲרָבִית וּמִשָּׁם נוֹתֵן מִיָּד לְקֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית, וְאַחַר כָּךְ מַקִּיף בָּרֶגֶל לְמַעֲרָבִית דְּרוֹמִית וְנוֹתֵן מִיָּד לְקֶרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: