עיקר תוספות יום טוב על משנה יומא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ד
טז הַשָּׂעִיר. רְצוֹנוֹ לוֹמַר בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ, בִּמְקוֹם שֶׁשָּׁחַט אֶת פָּרוֹ, כְּדִתְנַן בְּמִשְׁנָה ח' פֶּרֶק ג':
יז כַּן אֶחָד. וּבַגְּמָרָא בָּעִינַן לְמֵימַר דְּטַעֲמֵיהּ מִשּׁוּם דְּמִחְלְפֵי. וְרַבִּי יְהוּדָה לֵית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא דְּלִכְתַב עֲלַיְהוּ הֵי דְּפָר וְהֵי דְּשָׂעִיר, וּמַסִּיק דְּמִשּׁוּם חֻלְשָׁא דְּכֹהֵן גָּדוֹל לָאו אַדַּעְתֵּיהּ לְעִיּוּנָא בִּכְתָבָא, דְּאִי לֹא תֵּימָא הָכִי בְּלָאו הָכִי נַמִּי הַאי חִיוַּר וְהַאי סוּמַק, אֶלָּא מִשּׁוּם חוּלְשָׁא דְּכֹהֵן גָּדוֹל:
יח כֵּן הוּא בַּסּוּגְיָא. וְטַעֲמָא נִרְאֶה לִי דְּאֵין לְפָרֵשׁ דִּכְרַבָּנָן אָתְיָא וְיִהְיֶה פֵּרוּשׁ וְהִנִּיחַ כְּלוֹמַר לַאֲפוֹקֵי מֵעֵרָה דִּבְסֵיפָא. דְּאִם כֵּן לִשְׁתֹּק לְגַמְרֵי וְלֹא לִתְנֵי כְּלָל וְהִנִּיחַ דָּם הַשָּׂעִיר. וְכֵן לְקַמָּן לֹא לִתְנֵי וְהִנִּיחַ דַּם הַפָּר:
יט כְּשֵׁם שֶׁמַּזֶּה לִפְנַי וְלִפְנִים כָּךְ מַזֶּה בַּהֵיכָל, וּמַה לִפְנַי וְלִפְנִים אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה מִדַּם הַפָּר, כָּךְ מַזֶּה בַּהֵיכָל, וּכְשֵׁם שֶׁלִּפְנַי וְלִפְנִים אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה מִדַּם הַשָּׂעִיר, כָּךְ בַּהֵיכָל. גְּמָרָא: