עיקר תוספות יום טוב על משנה יומא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ה
ו שֶׁבְּאוֹתוֹ שָׁעָה לֹא יוּכַל שׁוּם אָדָם לָדַעַת מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר [וַיִּקְרָא טז] וְכָל אָדָם לֹא יִהְיֶה בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּבֹאוֹ לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ עַד צֵאתוֹ. הָרַמְבַּ"ם:
ז בֵּית דִּין. הָכִי קָאָמְרוּ לֵיהּ, מַשְׁבִּיעִין אָנוּ עָלֶיךָ עַל דַּעְתֵּנוּ וְעַל דַּעַת בֵּית דִּין. גְּמָרָא. וְלֹא שֶׁהוּא שְׁלוּחָם וּשְׁלִיחַ בֵּית דִּין לְעִנְיַן עֲבוֹדָה, דְּקָיְמָא לָן דְּהָנֵי כֹּהֲנֵי שְׁלוּחֵי דְּרַחְמָנָא נִינְהוּ וְלֹא שְׁלוּחֵי בֵּית דִּין, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּמִשְׁנָה ג' פֶּרֶק ד' דִּנְדָרִים:
ח פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י דִּכְתִיב [שְׁמוֹת ד] וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי, וּכְתִיב וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג. וּפֵרוּשׁ כְּשֵׁרִים מִי שֶׁמַּעֲשָׂיו סְתוּמִים וְשֶׁמָּא אֵין בְּלִבּוֹ כְּלוּם. הָרַמְבַּ"ם: