עיקר תוספות יום טוב על משנה יומא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה א
א מִבֵּיתוֹ. פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ"ם מֵאִשְׁתּוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּמָּצֵא נִדָּה וְיִהְיֶה הוּא טָמֵא שִׁבְעָה יָמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב [וַיִּקְרָא טו] וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו וְטָמֵא שִׁבְעָה יָמִים. וְהָכִי פֵּרוּשׁוֹ, שֶׁלֹּא תִּמְצָא אַחַר בִּיאָה דָּם עַל הַסָּדִין שֶׁקִּנְּחָה בּוֹ וְאֵין יָדוּעַ אִם בִּשְׁעַת בִּיאָה הָיָה הַדָּם אוֹ אַחַר כֵּן, וְיִהְיֶה בְּתוֹךְ כְּדֵי שֶׁתֵּרֵד מִן הַמִּטָּה וְתָדִיחַ, דְּבִכְהַאי גַּוְנָא אַף לְתַנָּא קַמָּא דְּמִשְׁנָה ג' פֶּרֶק ב' דְּנִדָּה מְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ. גְּמָרָא:
ב אֵין לַדָּבָר סוֹף. אֲבָל בְּטֻמְאָה, כֹּהֵן גָּדוֹל זָרִיז הוּא וְנִשְׁמָר מֵהַטֻּמְאָה, וְלֹא מַתְקִינִין לוֹ כֹּהֵן אַחֵר אֶלָּא מִשּׁוּם דְּכִי עָבְדִינַן לֵיהּ צָרָה כָּל שֶׁכֵּן דְּמִזָּרִיז טְפֵי. גְּמָרָא: