עיקר תוספות יום טוב על משנה ידים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה ב
ה כֹּל כוּ'. הַאי כְּלָלָא לָאו כְּרַבָּנָן דִּלְעֵיל דְּאָמְרֵי בְּוָלָד אֵין מְטַמֵּא אֶלָּא כְּדִמְסַיֵּם דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
ו מִדְּסָתַם וְלֹא פֵּרֵשׁ בְּמַאי קָמַיְרֵי, נִרְאֶה דְּבַתְּרוּמָה פְּלִיגֵי. וּמִשּׁוּם הָכִי נַמִּי כָּתַב דְּאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, דְּלַקֹּדֶשׁ קַיְמָא לָן דְּהַיָּד מְטַמָּא הַשְּׁנִיָּה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ז כִּתְבֵי כוּ'. וְהָא דְּלֹא מַיְתֵי מֵאוֹכֵל אֹכֶל שֵׁנִי שֵׁנִי, דִּפְסוּל גְּוִיָּה שָׁאנֵי. הָרַ"שׁ:
ח הַיְנוּ לַקֹּדֶשׁ. אֲבָל לַתְּרוּמָה, מִשְּׁמֹנָה עָשָׂר דָּבָר הוּא. וְאַף דְּהָכָא בִּתְרוּמָה קָיְמִינַן, נִיחָא לֵיהּ לְמֵימַר דְּאֵין לָהֶם עִקָּר מִן הַתּוֹרָה:
ט וְקָשֶׁה, דַּהֲוָה לֵיהּ לִמְנוֹת בִּשְׁמֹנָה עָשָׂר דָּבָר, יָדַיִם הַבָּאִים מֵחֲמַת סֵפֶר. וְאַף דְּלֹא הָווּ יוֹתֵר מִשְּׁמֹנָה עָשָׂר דְּכוּלַּהּ חֲדָא גְּזֵרָה הִיא וְכִדְמַשְׁמַע בְּהָרַ"ב סוֹף פֶּרֶק ט"ו דְּכֵלִים, מִכָּל מָקוֹם הֲוָה לֵיהּ לְפָרֵשׁ כֵּן, דְּנַפְקָא מִנַּהּ דְּהָכָא אֲפִלּוּ טְהוֹרוֹת לְגַמְרֵי וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּרֵישׁ פִּרְקִין: