עיקר תוספות יום טוב על משנה ידים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה א
א אַחַת. נִתְבָּאֵר בַּחֲגִיגָה כְּשֶׁנִּטְמְאָה יָדוֹ אַחַת, לֹא תִּטַּמֵּא הַשְּׁנִיָּה, וְכֵן כְּשֶׁנִּטְמְאוּ שְׁנֵיהֶם מְטַהֲרָן אַחַת אַחַת. וְכָל זֶה לַתְּרוּמָה וְלֹא לַקֹּדֶשׁ. הָרַמְבַּ"ם:
ב וְהוּא שֶׁאוֹתָהּ הַשְּׁטִיפָה מְרֻבָּה כִּשְׁתַּיִם. תּוֹסָפוֹת:
ג לְשִׁיטָתֵיהּ בְּרֵישׁ פֶּרֶק קַמָּא, דְּנוֹתְנִים לַיָּדַיִם, אַמַּיִם שְׁנִיִּים קָאֵי:
ד הַיְנוּ לַפֵּרוּשׁ הָרִאשׁוֹן. אֲבָל לְהָרַמְבַּ"ם, מְפֹרָשׁ בְּנֻסְחַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דְּקָאֵי אַמַּיִם שְׁנִיִּים, שֶׁאִם נָפַל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה בְּאֵלּוּ מַיִם שְׁנִיִּים, טָהוֹר לְתַנָּא קַמָּא כְּמוֹ בְּמַיִם שְׁנִיִּים דְּעָלְמָא. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר שֶׁמְּטַמְּאִין כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה כְּמוֹ מַיִם רִאשׁוֹנִים שֶׁהֵם תְּחִלָּה, הוֹאִיל וּמַיִם רִאשׁוֹנִים הָיוּ שְׁטִיפָה אַחַת לִשְׁתֵּי הַיָּדַיִם: