עיקר תוספות יום טוב על משנה יבמות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק יב · משנה ד
ח מַשְׁמַע דְּאִלּוּ אֵין כָּאן אָח אֶלָּא הוּא דְּנִתֶּרֶת לַשּׁוּק, וְלֵיתָא, דְּהָא דִּין יִבּוּם יֵשׁ לוֹ כְּדִתְנַן סוֹף פֶּרֶק י"ד, וְאִם כֵּן אֵינָהּ נִפְטֶרֶת אֶלָּא בְּיִבּוּם, הֲוָה לְהוּ לְמִכְתַּב כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ בְּחֵרֶשֶׁת:
ט שֶׁנֶּחֱלַץ. לֹא נֶאֱמַר הַלָּשׁוֹן מִזֶּה בְּדִקְדּוּק בְּכֻלָּהּ מְכִילְתִּין, דִּבְכָל דּוּכְתָּא אָמְרִינַן הַחוֹלֵץ גַּבֵּי יָבָם. וְנִרְאֶה טַעַם הַדָּבָר מִפְּנֵי שֶׁהַיָּבָם מְסַיֵּעַ בַּחֲלִיצָה כֵּיוָן שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּתְכַּוֵּן לַחְלֹץ כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא דַּף ק"ו, וְגַבֵּי חֵרֵשׁ דְּלָאו בַּר כַּוָּנָה נִקְרָא שֶׁנֶּחֱלַץ. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
י גְּמָרָא. וּמַשְׁמַע דִּלְעִנְיַן חֵרֵשׁ וְחֵרֶשֶׁת חֲלִיצָה פְּסוּלָה הִיא מִדְּפֵרֵט קָטָן, וְזֶה דַּעַת הָרַמְבַּ"ן וְהָרַשְׁבָּ"א. אֲבָל הָרַמְבַּ"ם פּוֹסֵק דְּשָׁוִין לַקָּטָן וְאֵין בַּחֲלִיצָתָן כְּלוּם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יא קְטַנָּה כוּ'. בַּגְּמָרָא דְּמַקְשִׁינַן אִשָּׁה לְאִישׁ, דְּאִישׁ כְּתִיב בַּפָּרָשָׁה, וְלֹא מְרַבִּינְהוּ בַּהֲדֵי אִינָךְ מִשּׁוּם דְּבִקְּטַנָּה פָּלֵיג רַבִּי יוֹסֵי בַּגְּמָרָא. וְאִם תֹּאמַר כֵּיוָן דְּתָנֵי פְּסוּלָה אַמַּאי תָּנֵי שֶׁתַּחֲלֹץ מִשֶׁתַּגְדִּיל, וְיֵשׁ לוֹמַר דַּהֲוָה אֲמִינָא דַּחֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה רַק מִדְּרַבָּנָן, דְּהַהֶקֵּשׁ אֵינוֹ מִן הַתּוֹרָה, לְהָכִי תָּנֵי יִתּוּר לָשׁוֹן לְאַשְׁמוֹעִינַן דַּחֲלִיצַת קְטַנָּה אֵינָהּ כְּלוּם כְּמוֹ קָטָן. וּמִיהוּ לְגִרְסַת הַיְּרוּשַׁלְמִי מַשְׁמַע דִּלְרַבִּי מֵאִיר מִדְּרַבָּנָן הוּא, וּלְרַבִּי יוֹסֵי תַּחְלֹץ לְכַתְּחִלָּה. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: