עיקר תוספות יום טוב על משנה יבמות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק יב · משנה ב
ד שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. בַּגְּמָרָא יָלִיף לְהוּ מִקְּרָא:
ה בַּלַּיְלָה. מַר סָבַר חֲלִיצָה כִּתְחִלַּת דִּין דַּמְיָא, וּמַר סָבַר כִּגְמַר דִּין דַּמְיָא. וַחֲלִיצָה דִּינֵי מָמוֹנוֹת הִיא, דְּגוֹבָה כְּתֻבָּתָהּ, וְדִינֵי מָמוֹנוֹת דָּנִין בַּיּוֹם וְגוֹמְרִין בַּלַּיְלָה. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
ו כֵּן כָּתַב הָרַמְבַּ"ם. וְטַעְמֵיהּ מִשּׁוּם דְּבַגְּמָרָא מַסִּיק בְּחַד לִישָׁנָא דַּחֲלִיצַת לַיְלָה דִּכְשֵׁרָה יְחִידָאָה הִיא:
ז בַּשְּׂמֹאל. תַּנָּא קַמָּא יָלִיף רֶגֶל רֶגֶל מִמְּצֹרָע. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר קָאָמַר דְּאֵין מֻפְנֶה אֶלָּא מִצַּד אֶחָד וּמְשִׁיבִין כוּ'. גְּמָרָא: