עיקר תוספות יום טוב על משנה יבמות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק י · משנה ד
כז וְאָמְרוּ לוֹ כוּ'. הַיְנוּ דַּוְקָא בְּשֶׁאָמְרוּ לוֹ שְׁנֵי עֵדִים שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ, אֲבָל כְּשֶׁאָמַר לוֹ עֵד אֶחָד עַל מִיתַת אִשְׁתּוֹ, אֵין יָכוֹל לִשָּׂא אֲחוֹתָהּ. תּוֹסָפוֹת:
כח דַּהֲוָה אֲמִינָא דְּקַל וָחֹמֶר הִיא, וּמַה בִּמְקוֹם שֶׁבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ דְּיֵשׁ הֶתֵּר בְּחַיָּיו עַל יְדֵי גֵּט נֶאֱסָר בַּעֲלָהּ הָאוֹסְרָהּ, מְקוֹם שֶׁבָּא עַל אִסּוּר חָמוּר כְּגוֹן אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ, שֶׁאִשְׁתּוֹ אוֹסֶרֶת אֲחוֹתָהּ כָּל יָמֶיהָ, אֵינוֹ דִּין שֶׁנֶּאֶסְרָה אִשְׁתּוֹ הָאוֹסֶרֶת אֲחוֹתָהּ, קָא מַשְׁמַע לָן וְשָׁכַב [וְגוֹ'], דְּמֵזִיד לֹא אָסְרָה, הִלְכָּךְ בְּשׁוֹגֵג כִּי מַתְנִיתִין לֹא גָּזְרוּ בָּהּ רַבָּנָן. גְּמָרָא:
כט וְהוּא הַדִּין לְכָל הַקְּרוֹבוֹת:
ל מֻתֶּרֶת כוּ'. דְּנוֹשֵׂא אָדָם אֲנוּסַת אָבִיו כוּ'. וּמַתְנִיתִין דְּלֹא כְּרַבִּי יְהוּדָה דְרֵישׁ פֶּרֶק כְּדִלְקַמָּן:
לא מֻתָּר. דְּפָקַע לָהּ אִסּוּר אֲחוֹת אִשָּׁה, וְכָל שֶׁכֵּן דְּאִם מֵתָה הַשְּׁנִיָּה דְּמֻתָּר בָּרִאשׁוֹנָה. בֵּית יוֹסֵף:
לב פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י דְּהָא כֻּלֵּי עָלְמָא יָדְעֵי דְּאֵין אָדָם מֵשִׂים בְּעִילָתוֹ בְּעִילַת זְנוּת, הִלְכָּךְ קִים לְהוּ דְּנִשׂוּאֵי שְׁנִיָּה אֵינָם כְּלוּם וְלֹא בַּעְיָא גֵּט כוּ'. וּלְתַנָּא קַמָּא טַעֲמָא דְּהַנִּסֵּת בְּעֵד אֶחָד אֲסוּרָה לַחֲזֹר לֹא מִשּׁוּם שֶׁמָּא יֹאמְרוּ זֶה מַחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ אֶלָּא מִשּׁוּם דְּלֹא דַּיְקָא שַׁפִּיר, הִלְכָּךְ מַאן דְּנַסְבָהּ פָּסְלָהּ אַקַּמָּא: