עיקר תוספות יום טוב על משנה יבמות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק י · משנה ג
יט וּבְנָהּ. יֵשׁ לוֹמַר דְּאוֹ בְּנָהּ קָאָמַר, דְּכֵיוָן שֶׁזֶּה שֶׁהוּא בְּכָאן אָנוּ יוֹדְעִים אֵימָתַי מֵת, וּכְשֶׁאוֹמֵר אַחַר כָּךְ שֶׁאוֹתוֹ שֶׁבִּמְדִינַת הַיָּם מֵת בְּיוֹם פְּלוֹנִי, מִמֵּילָא יָדְעִינַן עַל מִי שֶׁהֵעִידוּ שֶׁמֵּת רִאשׁוֹן:
כ אָמְרוּ לָהּ. שְׁנַיִם אֲחֵרִים הֵזִימוּ לָרִאשׁוֹנִים, וְהַתּוֹרָה הֶאֱמִינָה לַמְּזִימִין יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹנִים. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
כא רִאשׁוֹן כוּ'. הֲוָה לֵיהּ לְמִתְנֵי סְתָם וְהַוָּלָד מַמְזֵר, אֶלָּא מִשּׁוּם סֵיפָא דִּמְחַלֵּק בֵּין רִאשׁוֹן לָאַחֲרוֹן תָּנֵי נַמִּי הָכִי בָּרֵישָׁא. גְּמָרָא:
כב מַמְזֵר. אַלִּיבָּא דְּכֻלֵּי עָלְמָא, שֶׁהֲרֵי פּוֹגֵעַ הוּא בְּאֵשֶׁת אָחִיו כֵּיוָן שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן כְּשֶׁמֵּת, וְאֵשֶׁת אָחִיו בְּכָרֵת. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
כג תֵּצֵא. דְּקָנְסִינַן לָהּ אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר מֵת, מִשּׁוּם דְּאִיבָּעֵי לָהּ לְאַמְתּוּנֵי וְלַחְקֹר הָאֱמֶת, וְלֵית לָהּ כְּתֻבָּה וְלֹא תְּנַאי כְּתֻבָּה:
כד רִאשׁוֹן. דְּלִפְנֵי הַשְּׁמוּעָה, שֶׁנּוֹלַד בְּעוֹד שֶׁבַּעֲלָהּ חַי, מַמְזֵר:
כה וְהָאַחֲרוֹן. דִּלְאַחַר שְׁמוּעָה, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא רָצָה הַיָּבָם לְגָרְשָׁהּ, אֵינוֹ מַמְזֵר מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן, דְּקָנְסוּהָ. נִמּוּקֵי יוֹסֵף. וּמַה שֶּׁכָּתַב שֶׁלֹּא רָצָה, שֶׁלֹּא בְּדִקְדּוּק כָּתַב כֵּן, דְּאַטּוּ בִּרְשִׁיעֵי מַיְרֵי:
כו אַף עַל פִּי כוּ'. לְפִי שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה גֵּט, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא יֹאמְרוּ אֵשֶׁת אִישׁ יוֹצֵאת בְּלֹא גֵּט כִּדְאָמְרִינַן בְּנִשֵּׂאת, דְּתָלוּ לְמֵימַר דִּבְטָעוּת הֲווּ קִדּוּשִׁין שֶׁהָיְתָה סְבוּרָה שֶׁמֵּת בַּעֲלָהּ וְלֹא הָיָה אֱמֶת, וְהוֹאִיל וְלֹא עָבְדָא אִסּוּרָא לֹא קָנְסִינַן לָהּ, אֲבָל בְּנִשֵּׂאת דְּעָבְדָא אִסּוּרָא קָנְסִינַן לָהּ. גְּמָרָא. וְכֵיוָן שֶׁנִּכְנְסָה לַחֻפָּה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִבְעֲלָה עָבְדָא אִסּוּרָא קָרִינַן לָהּ, דְּהָא לֹא שָׁרִינַן אֶלָּא בְּנִתְקַדְּשָׁה לְבָד. נִמּוּקֵי יוֹסֵף. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: