אור ברסלב

עיקר תוספות יום טוב על משנה יבמות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי

פרק טז

פרק טו

משנה א

א לֹא תִנָּשֵׂא. דְּאַף עַל גַּב דְּרֹב נָשִׁים מִתְעַבְּרוֹת וְיוֹלְדוֹת וְאִם כֵּן שֶׁיָּלְדָה צָרָתָהּ וָלָד שֶׁל קַיָּמָא מֻתֶּרֶת אִשָּׁה זוֹ לַשּׁוּק, מִכָּל מָקוֹם אִיכָּא מִעוּט דְּמַפִּילוֹת, וַחֲזָקָה שֶׁאֲסוּרָה לַשּׁוּק דִּבְחֶזְקַת יִבּוּם קַיְמָא כֵּיוָן דְּאִית לָהּ יָבָם, וּסְמֹךְ מִעוּטָא לַחֲזָקָה וַהֲוָה לֵיהּ פַּלְגָא וּפַלְגָא, דַּחֲזָקָה לֹא עָדִיף כִּי רֻבָּא, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר דְּאַתְיָא כְּרַבִּי מֵאִיר דְּחַיִשׁ לְמִעוּטָא. נִמּוּקֵי יוֹסֵף. וְכֵן נִרְאֶה דַּעַת הָרַ"ב:

ב הִיא צָרָתָהּ. צָרָתָהּ מְיֻתָּר הוּא. וּמְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא הָא קָא מַשְׁמַע לָן לְהָא צָרָתָהּ הוּא דְּחָיְשִׁינַן, לְצָרָה אַחֲרִיתָא לֹא חָיְשִׁינַן. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת שֶׁמָּא אִשָּׁה אַחֶרֶת נָשָׂא:

ג מְלֵאָה. דְּכֵיוָן שֶׁיָּצְאָה מְלֵאָה וְעָבַר זְמַן לֵדָתָהּ אֵין אוֹמְרִים שֶׁמָּא הִפִּילָה, דַּהֲוָה לֵיהּ כְּמִיתָה, וַאֲסִיקְנָא בְּפֶרֶק כָּל הַגֵּט דִּלְמָא מֵת לֹא חָיְשִׁינַן, וְכֵיוָן שֶׁנִּסְתַּלֵּק מִעוּט מַפִּילוֹת וַחֲזָקָה [דַּאֲסוּרָה לַשּׁוּק] לֹא נִשְׁאָר כָּאן אֶלָּא סָפֵק דְּמֶחֱצָה זְכָרִים וּמֶחֱצָה נְקֵבוֹת, וּלְפִיכָךְ חוֹשֶׁשֶׁת. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:

משנה ב

ד עֵדִים. פֵּרוּשׁ בְּעֵדוּת הַמּוֹעִיל לָהּ, וְהַיְנוּ עֵד אֶחָד:

ה נִתְיַבְּמוּ. אַרֵישָׁא קָאֵי, שֶׁאֵין לָהֶם לֹא עֵדִים וְלֹא בָנִים. רַשִׁ"י:

ו וּמֵתוּ. דְּאִלּוּ נִתְגָּרְשָׁה מֻתֶּרֶת לְזָר. הָרַמְבַּ"ם. שֶׁאֲפִלּוּ הָיָה בַּעַל חֲבֶרְתָּהּ קַיָּם אֲסוּרָה לוֹ מִפְּנֵי שֶׁהִיא גְּרוּשַׁת אָחִיו, וּמַיְרֵי שֶׁמֵּתוּ בְּלִי בָנִים, דְּאִי לָאו הָכִי מֻתֶּרֶת לְעָלְמָא מֵהַאי טַעֲמָא גּוּפֵיהּ. הַמַּגִּיד:

ז הוֹאִיל כוּ'. דְּהוֹאִיל וְאִנְסִיבָא לֹא מְקַלְקְלָא נַפְשָׁהּ, וְלֹא פָּלֵיג בְּפֶרֶק דִּלְעֵיל מִשְׁנָה ז', דְּהָתָם בָּאָה לְהָעִיד עַל חֲבֶרְתָּהּ, אֲבָל הָכָא עִקַּר עֵדוּתָהּ עַל עַצְמָהּ וּמִמֵּילָא נֶאֱמֶנֶת אַצָּרָתָהּ. תּוֹסָפוֹת:

משנה ג

ח פַּרְצוּף. הֵם הַלְּחָיַיִם עַצְמָם. וְאֵין מַשְׁגִּיחִין לֹא עַל הָעֵינַיִם וְלֹא עַל הַפֶּה. רַבֵּנוּ יְרֻחָם:

ט אַף עַל פִּי כוּ'. פֵּרוּשׁ שֶׁאֵינוֹ סִימָן מֻבְהָק בְּיוֹתֵר, כְּגוֹן קָטָן אוֹ אָרֹךְ אוֹ חִוֵּר וְסֻמָּק וַאֲפִלּוּ שׁוּמָא. אֲבָל בְּסִימָן הַמֻּבְהָק בְּיוֹתֵר, כְּגוֹן שֶׁהָיָה לוֹ חָסֵר אוֹ יָתֵר בְּאֶחָד מֵאֵבָרָיו, מְעִידִין עָלָיו. פּוֹסְקִים:

י וּבְכֵלָיו. אֲפִלּוּ סִימָן מֻבְהָק לֹא, דְּחָיְשִׁינַן לִשְׁאֵלָה:

יא וַאֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִחְיוֹת, דְּחָיְשִׁינַן שֶׁמָּא בְּסַכִּין מְלֻבֶּנֶת הָיָה, שֶׁמִּתּוֹךְ הַמִּכְוָה מִתְרַפֵּא. גְּמָרָא:

יב וְצָלוּב. וְתָלִיתָ אוֹתוֹ עַל עֵץ [דְּבָרִים כא] תַּרְגּוּם וְתִצְלֹב יָתֵיהּ עַל צְלִיבָא:

משנה ד

יג וְאָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי מֵאִיר אֵין מַזְכִּירִין מַעֲשֵׂה נִסִּים, דְּמִדְּלֹא נִים שְׁלֹשָׁה יָמִים אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִחְיוֹת. וְרַבִּי מֵאִיר אֶפְשָׁר דְּמִיסְרָךְ בָּאֲבָנִים שֶׁבַּמַּיִם וְנִים פּוּרְתָּא. גְּמָרָא:

יד רַגְלוֹ. פֵּרוּשׁ שֶׁקְּשָׁרוּהוּ בְּרַגְלוֹ וְשִׁלְשְׁלוּהוּ, דְּאִם לֹא כֵן חוֹשְׁשִׁין זֶה הָלַךְ לוֹ מִמָּקוֹם זֶה וְרֶגֶל זֶה מֵאָדָם אַחֵר. הָרַשְׁבָּ"א. וְאִי מַיְרֵי בְּשֶׁיֵשׁ לָהֶם סִימָן מֻבְהָק בְּרַגְלוֹ, לֹא בָּעִינַן קְשָׁרוּהוּ בְּרַגְלוֹ, וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

טו תִּנָּשֵׂא. לְפִי שֶׁנַּעֲשֶׂה טְרֵפָה בְּכָךְ וְאֵינוֹ יָכוֹל לִחְיוֹת. וְלֹא הִתִּירוּהָ אֶלָּא לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, לְפִי שֶׁטְּרֵפָה אֵינוֹ חַי שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. הָרַמְבַּ"ן וְהָרַשְׁבָּ"א. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

משנה ה

טז וּמַתְנִיתִין הָכִי פֵּרוּשָׁא, הֲרֵי אָנוּ הוֹלְכִים לְבָתֵּינוּ, שֶׁבָּאנוּ מִלִּסְפֹּד. תּוֹסָפוֹת:

יז מִתְכַּוֵּן. לְשׁוֹן רַשִׁ"י לְעֵדוּת. וְכֵן כָּתַב נִמּוּקֵי יוֹסֵף. וּמַשְׁמַע דְּאִלּוּ נִתְכַּוֵּן לְהַתִּיר לֹא. וְצָרִיךְ עִיּוּן:

יח מִתְכַּוֵּן. בֵּין לְהַתִּיר, שֶׁאָמַר אִישׁ פְּלוֹנִי מֵת הַשִּׂיאוּ אֶת אִשְׁתּוֹ, וּבֵין לְהָעִיד, שֶׁאָמַר מֵת סְתָם, אֶלָּא הֵיכִי מַשְׁכַּחַת לָהּ דְּנֶאֱמָן דְּהָא קָתָנֵי אִם כוּ', בְּמֵסִיחַ לְפִי תֻּמּוֹ, כִּי הַהוּא דַּהֲוָה קָאָמַר וְאָזִיל מַאן אִיכָּא בֵּי חִיוָאִי שָׁכִיב חִיוָאִי. גְּמָרָא:

משנה ו

יט לְאוֹר כוּ'. שֶׁלֹּא רָאוּהוּ אֶלָּא לְאוֹר הַנֵּר אוֹ לְאוֹר הַלְּבָנָה. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:

כ רַשִׁ"י. וְנִרְאֶה לִי שֶׁהוּא שֵׁם מֻשְׁאָל מִבַּת קוֹל שֶׁנִּזְכַּר הַרְבֵּה פְּעָמִים בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁהוּא קוֹל שֶׁנִּשְׁתַּמְּשׁוּ בּוֹ לְאַחַר שֶׁפָּסְקָה הַנְּבוּאָה. וְלִי נִרְאֶה שֶׁנִּקְרָא בַּת קוֹל לְפִי שֶׁאֵינוֹ קוֹל לוֹ קוֹל אֵלָיו וְהוּא בְּמַדְרֵגָה לְמַטָּה, וּלְכָךְ קְרָאוּהוּ בַּת קוֹל, שֶׁהִיא כְּבַת לְאָבִיה., וּלְפִי שֶׁהָלְכוּ וְלֹא מָצְאוּ אָדָם שָׁם הִשְׁאִילוּ לוֹ שֵׁם זֶה, אֲבָל לְפִי הָאֱמֶת אָנוּ דָּנִין שֶׁהָיָה שָׁם אָדָם וְהָלַךְ לוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

כא אֲנִי כוּ'. נִרְאֶה לִי דְּהָכִי נַמִּי בָּעִינַן שֶׁיֹּאמַר גַּם כֵּן מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי כְּמוֹ רֵישָׁא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

משנה ז

כב וְנִרְאֶה לִי שֶׁהִיא מִלְּשׁוֹן נְאוּם, כְּמוֹ וּנְאוּמְתִּי, וְהָאָלֶ"ף נִבְלָע כְּדִין אוֹתִיּוֹת יהו"א:

כג וְהִרְצֵיתִי. לְשׁוֹן הִרְצָה דְּבָרִים לִפְנֵי רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי. וְנִרְאֶה לִי שֶׁהַמִּלָּה אֲרַמִּית, מִלְּשׁוֹן [מִשְׁלֵי ו] וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְּשִׂיחֶךָ, תַּרְגּוּם תֶּהֱוֵי רָצְיָךְ:

כד דְּגוֹיָה הָיְתָה, וְשֶׁהָיְתָה בּוֹכָה כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתָם קֹדֶם שֶׁאָמְרוּ לָהּ אַיֵּה חֲבֵרֵנוּ, דְּאִי לָאו הָכִי לֹא הֲוָה לְפִי תֻמָּהּ. גְּמָרָא:

כה מַקְלוֹ כוּ'. הֲרֵי שֶׁלֹּא עָלֵיהּ סָמְכוּ, אֶלָּא לְפִי תֻמָּהּ הֵסִיחָה וְהֵבִיאָה לָהֶם מַקְּלוֹ וְתַרְמִילוֹ. רַשִׁ"י:

סוף הספר

תוכן העניינים

עיקר תוספות יום טוב על משנה יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה