עיקר תוספות יום טוב על משנה יבמות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז · משנה ה
יב וְהַשּׁוֹטֶה. הָא דְּלֹא תְנַן קָטָן בַּהֲדַיְהוּ דְּלֹא תַקִּינוּ לֵיהּ רַבָּנָן נִשּׂוּאִין, הַיְנוּ מִשּׁוּם דְּבָעֵי לְמִתְנֵי סֵיפָא וְיָלְדָה, לֹא מַתְנֵי לֵיהּ לְקָטָן. תּוֹסָפוֹת:
יג לֹא פוֹסְלִין וְלֹא מַאֲכִילִין. לֹא אִיצְטְרִיךְ לְאַשְׁמְעִינַן בְּאוֹנֵס וּמְפַתֶּה דְּאֵין מַאֲכִילִין, וּמִשּׁוּם לֹא פּוֹסְלִין נַקְטֵיהּ. תּוֹסָפוֹת:
יד וְאִם כוּ'. תָּנָא סֵיפָא דְּהָכָא לְגִלּוּיֵי רֵישָׁא דִּלְעֵיל בֶּן תֵּשַׁע וְיוֹם אֶחָד דְּמוֹקְמִינַן לָהּ בִּפְסוּלֵי כְּהֻנָּה, שֶׁלֹּא תֹּאמַר רֵישָׁא פְּסוּלֵי קָהָל דַּוְקָא. תּוֹסָפוֹת:
טו עִבְּרָה כוּ'. אֲבָל סָפֵק לֹא אָמְרִינַן שֶׁמָּא עִבְּרָה, דְּבִזְנוּת לֹא חָשְׁשׁוּ. גְּמָרָא. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י דְּקַיְמָא לָן אִשָּׁה מְזַנָּה מִתְהַפֶּכֶת כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְעַבֵּר, הִלְכָּךְ לֵיכָּא סָפֵק. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּהוּא הַדִּין בְּשׁוֹטֶה:
טז תֹּאכֵל. כְּדִמְרַבִּינַן לְקַמָּן אֲפִלּוּ מַמְזֵר:
יז פּוֹסֵל כוּ'. בַּגְּמָרָא יָלְפִינַן לֵיהּ מִקְּרָא:
יח שֶׁהוּא עֶבֶד מִיִּשְׂרָאֵל כָּשֵׁר, וּמֵת בַּעֲלָהּ יִשְׂרָאֵל וְנִשְׁאַר זֶה כוּ'. לְשׁוֹן רַשִׁ"י:
יט בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן. וּמֵת בְּנָהּ מִכֹּהֵן, וּבְנוֹ בֶּן בְּנָהּ קַיָּם דְּהוּא עֶבֶד. רַשִׁ"י:
כ מַמְזֵר פּוֹסֵל. בַּגְּמָרָא יָלִיף לָהּ מִקְּרָא. וְהוּא הַדִּין לְזֶרַע זַרְעָהּ בְּבַת יִשְׂרָאֵל מִכֹּהֵן, שֶׁמַּאֲכִיל:
כא מַמְזֵר. זֹאת הַהֲלָכָה עַל דַּעַת מִי שֶׁאָמַר כּוּתִי וְעֶבֶד הַבָּא עַל בַּת יִשְׂרָאֵל הַוָּלָד מַמְזֵר, וְהַרְבֵּה בַּגְּמָרָא נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בָּזֶה, וּפָסְקוּ דְּהַוָּלָד כָּשֵׁר בֵּין בִּפְנוּיָה בֵּין בְּאֵשֶׁת אִישׁ בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן. הָרַמְבַּ"ם: