עיקר תוספות יום טוב על משנה יבמות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה ד
ט אִשָּׁה וּבִתָּהּ. דְּהָנֵי שְׁכִיחַ טְפֵי שֶׁיִּהְיוּ נְשׂוּאוֹת לִשְׁנֵי אַחִין מִבִּתּוֹ וּבַת בִּתּוֹ הַשְּׁנוּיוֹת בַּתְּחִלָּה בְּרֵישׁ מְכִילְתִּין, לְהָכִי נַקְטִינְהוּ, וְהוּא הַדִּין לְכָל הָעֲרָיוֹת. וְהָא דְּפָרִישׁ לְהוּ תַּנָּא הָכָא נִרְאֶה לִי דְּמִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן נַקְטֵיהּ, דְּלֹא תֵימָא דַּוְקָא בְּאִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ פָּלֵיג דְּמִינָהּ יָלִיף וּבִשְׁאָר עֲרָיוֹת מוֹדֶה, דְּכֻלָּהּ מַתְנִיתִין מִשּׁוּם דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן נָקְטָה:
י הֲרֵי כוּ'. דִּסְבִירָא לֵיהּ יֵשׁ זִקָּה, לְפִיכָךְ חוֹלְצוֹת מִדְּאוֹרַיְתָא וְלֹא מִתְיַבְּמוֹת מִדְּרַבָּנָן. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
יא הַיְנוּ כְּשֶׁנָּפְלוּ לִפְנֵי אָח אֶחָד, דְּנַעֲשׂוּ צָרוֹת, דִּכְשֶׁנָּפְלוּ לִפְנֵי שְׁנֵי יְבָמִין לֹא פָּלֵיג, וְהַיְנוּ טַעֲמָא דְּלֹא פָּלֵיג בְּאַרְבָּעָה אַחִין לְעֵיל. תּוֹסָפוֹת וְהָרַמְבַּ"ם:
יב אַחַת כוּ'. מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא דְּמִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן קָתָנֵי לָהּ דְּמַהוּ דְּתֵימָא הוֹאִיל וּסְבִירָא לֵיהּ דְּזִקָּה דְּאוֹרַיְתָא לִגְזֹר בְּאַחַת מֵהֶן עֶרְוָה מִשּׁוּם אֲחָיוֹת דְּעָלְמָא וְלֹא לְיַבֵּם לַאֲחוֹתָהּ שֶׁל הָעֶרְוָה, קָא מַשְׁמַע לָן:
יג חוֹלְצוֹת. פָּרֵיךְ בַּגְּמָרָא הָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן דְּזִקָּה דְּאוֹרַיְתָא וְלִפְטֹר בְּלֹא חֲלִיצָה כוּ', וּמְשָׁנִי גְּזֵרָה מִשּׁוּם דְּהַאי אִסּוּר מִצְוָה דְּעָלְמָא שֶׁאֵינָהּ אֲחוֹת עֶרְוָה, דְּאָתוּ לִפְטֹר נַמִּי בְּלֹא חֲלִיצָה, שֶׁיֹּאמְרוּ דְּאִסּוּר מִצְוָה הֲוֵי כְּעֶרְוָה וְיוֹצֵאת בְּלֹא חֲלִיצָה, וּבַאֲחוֹתָהּ דְּאִסּוּר מִצְוָה נַמִּי גָּזְרוּ לַחְלֹץ. וְאַף עַל גַּב דִּבְעֶרְוָה לֹא גָּזְרוּ מִשּׁוּם אֲחוֹתָהּ, שָׁאנֵי עֶרְוָה דְּכֻלֵּי עָלְמָא גְמִירֵי לָהּ וְיָדְעוּ דְּלֹא רַמְיָא קַמֵּיהּ, וַאֲחוֹתָהּ לָאו אֲחוֹת זְקוּקָתוֹ הִיא וְלֹא אָתֵי לְמִשְׁרֵי בְּעָלְמָא, אֲבָל עֶרְוָה דְּנַעֲשׂוֹת צָרוֹת לְרַבִּי שִׁמְעוֹן לָאו כֻּלֵּי עָלְמָא גְּמִירֵי לַהּ וְאִי אַתְיָא וּמַפְּקָא בְּלֹא חֲלִיצָה אָתֵי נַמִּי לְמֵיפָק אֲחוֹתָהּ שֶׁהוּא אִסּוּר מִצְוָה בְּלֹא חֲלִיצָה וְנָפֵיק מִינָהּ חוּרְבָא לְאִסּוּר מִצְוָה דְּעָלְמָא: