עיקר תוספות יום טוב על משנה יבמות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה ג
ז אַחַת. בַּגְּמָרָא הָא תוּ לָמָּה לִי הַיְנוּ הַךְ מַה לִּי לְחַד מַה לִּי לִתְרֵי. צְרִיכָא. דְּאִי אַשְׁמוֹעִינַן הָתָם מִשּׁוּם דְּאִיכָּא שֵׁנִי דְּמוּכָח, אֲבָל הָכָא דְּלֵיכָּא שֵׁנִי דְּקָמוּכָח שֶׁהֲרֵי שְׁתֵּיהֶן מִתְיַבְּמוֹת וְאָתוּ לְמִשְׁרֵי אֲחוֹת זְקוּקָה, וְאֵימָא לֹא לְיַבְּמָן, קָא מַשְׁמַע לָן. וְאִי אַשְׁמוֹעִינַן הָכָא אַדְּרַבָּא תַּרְוַיְהוּ מוֹכְחֵי אַהֲדָדֵי שֶׁזֶּה לֹא יוּכַל לִשָּׂא אֶת הָאַחֶרֶת, וְכֵן זֶה, מוּכָח מִלְּתָא שֶׁזּוֹ אֲסוּרָה עַל זֶה וְזוֹ עַל זֶה, לְפִיכָךְ לֵיכָּא אֲחוֹת זְקוּקָה, אֲבָל אִידָךְ לֹא, צְרִיכָא:
ח וְזוֹ כוּ'. גְּמָרָא זוֹ לְמִעוּטֵי אִסּוּר מִצְוָה לָזֶה וְאִסּוּר מִצְוָה לָזֶה. וּצְרִיכָא, דְּמַהוּ דְּתֵימָא כִּי לֹא אָמְרִינַן אוֹקֵי אִסּוּר מִצְוָה בִּמְקוֹם אִסּוּר עֶרְוָה לְהִתְיַבֵּם אֲחוֹתָהּ הֵיכָא דְּאֵין אִסּוּר מִצְוָה אֶלָּא בָּאַחַת וְלַשֵּׁנִי שְׁתֵּיהֶן זְקוּקוֹת, דְּאִיכָּא לְמִגְזָר מִשּׁוּם שֵׁנִי, אֲבָל הֵיכָא דְּלֵיכָּא לְמִגְזָר מִשּׁוּם שֵׁנִי אֵימָא לְהַאי אוֹקִימְנָא אִסּוּר מִצְוָה בִּמְקוֹם אִסּוּר עֶרְוָה, וְכֵן לְהַאי וְלִיַבְּמוּ, קָא מַשְׁמַע לָן. וְאָתֵי נַמִּי שַׁפִּיר דְּלֹא תָּנֵי וְזוֹ כוּ' בְּמַתְנִיתִין דִּלְעֵיל, דְּאִם כֵּן לֹא אָתֵי לְמִעוּטֵי מִידֵי דְּאִסּוּר מִצְוָה בְּהֶדְיָא קָתָנֵי לָהּ הָתָם. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: