עיקר תוספות יום טוב על משנה יבמות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ה
כ דְּמִמַּתְנִיתִין דִּלְעֵיל בְּבַת יִשְׂרָאֵל לְנָתִין וּלְמַמְזֵר דְּחוֹלֶצֶת לֹא שָׁמַעְנוּ, דַּהֲוָה אֲמִינָא כְּשֶׁשְּׁנֵיהֶם מַמְזֵרִים, אֲבָל כְּשֶׁאָחִיו הַמֵּת כָּשֵׁר אֵין אָחִיו מַמְזֵר זוֹקֵק אֶת אִשְׁתּוֹ, קָא מַשְׁמַע לָן. תּוֹסָפוֹת. וְטַעֲמָא מַאי, הוֹאִיל וְהוּא בְּנוֹ לְפוֹטְרוֹ מִן הַיִּבּוּם כְּדִלְקַמָּן, הִלְכָּךְ מִזְקָק נַמִּי זָקִיק:
כא גְּמָרָא. וְקָאָמְרִינַן דְּסָלְקָא דַּעְתָּךְ הוֹאִיל וְאֵינוֹ מִטַּמֵּא לְאִשְׁתּוֹ פְּסוּלָה הָכִי נַמִּי לֹא לִטָּמֵא לְאָח פָּסוּל, קָא מַשְׁמַע לָן, דְּשָׁאנֵי הָתָם דִּלְאַפּוּקֵי קַיְמָא, הָכָא אָחִיו הוּא:
כב וּפָרֵיךְ בַּגְּמָרָא הַאי בְּשִׁבְעָה אֻמּוֹת כְּתִיב, וּמְשָׁנֵי כִּי יָסִיר לְרַבּוֹת כָּל הַמְסִירִים מֵאַחֲרֵי ה', דִּלְגוּפֵיהּ לֹא אִיצְטְרִיךְ טַעֲמָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כג וְהִלְכָּךְ בְּנָהּ לֵיכָּא בֵּיהּ מִשּׁוּם הֲסָרָה, וְכָל הָאִסּוּר מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה נַעֲשֶׂה, שֶׁהוּא מוֹצִיא זַרְעוֹ מִכַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, אֲבָל אַחַר שֶׁנּוֹלַד אֵין הֲסָרָתוֹ כְּלוּם, דְּעוֹבֵד כּוֹכָבִים גָּמוּר הוּא. הָרַ"ן. וּצְרִיכִין תְּרֵי קְרָאֵי, חַד לְשִׁפְחָה וְחַד לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים, דְּאִי מִשִּׁפְחָה הֲוָה אֲמִינָא דְּאֵין לָהּ חַיִּס כְּלָל וְאִלּוּ עוֹבֵד כּוֹכָבִים יֵשׁ לוֹ חַיִּס דִּכְתִיב בַּלְאֲדָן בֶּן בַּלְאֲדָן כוּ', וְאִי מֵעוֹבֵד כּוֹכָבִים הֲוָה אֲמִינָא מִשּׁוּם דְּלֹא שַׁיְכָא בְּמִצְוֹת אֲבָל שִׁפְחָה אִתְקִישׁ לְאִשָּׁה. גְּמָרָא:
כד פּוֹטֵר כוּ'. דְּאָמַר קְרָא וּבֵן אֵין לוֹ, עַיֵּן עָלָיו. דַּהֲוֵי מָצֵי לְמִכְתָּב אֵן בְּלֹא יוּ"ד, כְּמוֹ מֵאֵן יַבְּמִי, מֵאֵן בְּלָעָם. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כה מַכָּתוֹ כוּ'. אִם הִכָּה אוֹ קִלֵּל אֶת אָבִיו חַיָּב מִיתָה. רַשִׁ"י. בַּגְּמָרָא מוֹקֵי לַהּ כְּשֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה, דְּאִם לֹא כֵן הָא כְּתִיב וְנָשִׂיא בְּעַמְּךָ לֹא תָאֹר. וְאַף דַּהֲוֵי מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן (עַיֵּן פֶּרֶק קַמָּא דַּחֲגִיגָה מִשְׁנָה ו'), הַיְנוּ דַּעֲוֹנוֹ נִזְכַּר הוֹאִיל וְהַמַּמְזֵר קַיָּם, אֲבָל עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה עַמְּךָ מִקְרֵי כֵּיוָן שֶׁשָּׁב: