עיקר תוספות יום טוב על משנה יבמות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ד
ט גְּמָרָא. מִשּׁוּם דְּשַׁיְּכָא בְּדוֹרוֹתֶיהָ עֶרְוָה דְּאוֹרַיְתָא שֶׁהִיא אִמּוֹ:
י טַעֲמָא דְּגָזְרוּ מִשּׁוּם אֵם אִמּוֹ כוּ' מִשּׁוּם דְּתַרְוַיְהוּ אִמָּא רַבְּתָא קָרֵי לְהוּ:
יא מִשּׁוּם דְּיֵשׁ בְּדוֹרוֹתֶיהָ עֶרְוָה דְּאוֹרַיְתָא דְּהַיְנוּ אֵשֶׁת אָב:
יב דְּלֹא חָיְשִׁינַן דְּמִחֲלְפָה בְּאֵשֶׁת אֲבִי הָאָב, דְּאָדָם רָגִיל וּשְׁכִיחַ דְּאָזִיל לְמִשְׁפַּחַת אָבִיו וְיוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ שָׁם קִרְבָה יוֹתֵר מֵאִמּוֹ, הִלְכָּךְ לֹא מִחַלְפֵי:
יג כֻּלָּם בִּלְבַד מַשְׁמַע:
יד הוֹאִיל וְשַׁיְּכֵי בְּדוֹרוֹתֶיהָ אִסּוּר כַּלָּה דְּאוֹרַיְתָא שֶׁהִיא אֵשֶׁת בְּנוֹ:
טו הַיְנוּ בִּלְבַד, דְּאֵין דּוֹרוֹתֶיהָ אִסּוּר דְּאוֹרַיְתָא:
טז נִרְאֶה שֶׁסּוֹבֵר גַּם בָּזֶה דְּיֵשׁ לָהֶם הֶפְסֵק (וְכֵן בְּכֻלְּהוּ עַד סוֹפָן), וְכֵן דַּעַת הָרַמְבַּ"ם. וְרַבִּים חוֹלְקִים:
יז קְדֻשָּׁה כוּ'. וְקָרֵי לְהוּ אִסּוּר קְדֻשָּׁה דִּכְתִיב קְדֹשִׁים יִהְיוּ לֵאלֹהֵיהֶם. גְּמָרָא. וּבְאַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל כְּתִיב כִּי אֲנִי ה' מְקַדְּשׁוֹ. וְהוֹאִיל וְאֵינָן אֶלָּא אִסּוּרֵי לָאוִין, כָּלִיל לְגַבַּיְהוּ מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה שֶׁאֵינָן גַּם כֵּן אֶלָּא בְּלָאו, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִמְצָא בָּהֶם קְדֻשָּׁה:
יח אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל וּגְרוּשָׁה כוּ'. דְּאַף עַל גַּב דְּאָתֵי עֲשֵׂה וְדָחֵי לֹא תַעֲשֶׂה, דְּמִצְוַת יִבּוּם גְּדוֹלָה מֵחֲלִיצָה, גְּזֵרָה בִּיאָה רִאשׁוֹנָה אָטוּ בִּיאָה שְׁנִיָּה, דִּכְבָר קִיֵּם הָעֲשֵׂה. גְּמָרָא. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּלָאו דַּוְקָא נָקַט, דְּהָא אֲפִלּוּ גְּמַר בִּיאָה רִאשׁוֹנָה אָסוּר, דִּיבָמָה נִקְנֵית בְּהַעֲרָאָה, וַהֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר אָטוּ גְּמַר בִּיאָה. תּוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים:
יט וַחֲלוּצָה. פֵּרֵשׁ הָרַ"ב בְּמִשְׁנָה ג' פֶּרֶק ט' דְּמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים הִיא, וְהָא דִּשְׁנָאוּהָ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת עִם הַגְּרוּשָׁה בִּדְבָרִים שֶׁהֵן מֵהַתּוֹרָה לָאו בְּדַוְקָא, אֶלָּא אַשִּׁגְרַת לִישָׁנָא הִיא. תּוֹסְפוֹת, וְכֵן כָּתַב בֵּית יוֹסֵף: