עיקר תוספות יום טוב על משנה טהרות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה ד
ג דְּאַף עַל גַּב דִּבְפִגּוּל וְנוֹתָר נַמִּי שַׁיָּךְ טֻמְאָה, מִיהָא קַיְמָא לָן דִּבְכַבֵּיצָה, וַאֲנַן תְּנַן בְּכַזַּיִת, עַל כָּרְחָךְ לְעִנְיַן אִסּוּר. וּמִכָּל מָקוֹם אִי הֲוָה כַּבֵּיצָה, נַמִּי דִּינָא הָכִי לְעִנְיַן טֻמְאָה:
ד כְּלוֹמַר אַף עַל פִּי שֶׁהַגְּשָׁמִים הַמֻּבְלָע בָּהֶם הִשְׁלִימוּ לְכַשִּׁעוּר. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְעֵיל בְּסָמוּךְ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ה הוּא עִנְיָן בִּפְנֵי עַצְמוֹ, לוֹמַר דַּאֲפִלּוּ שֶׁכְּבָר נִתְמַעֲטוּ וְנִטְהֲרוּ, כְּשֶׁחָזְרוּ וְנִתְפְּחוּ חָזְרוּ לְאִסּוּרָן, דְּאֵין דִּחוּי:
ו וְטָמֵא. וְקָשֶׁה, טָמֵא מַאן דְּכַר שְׁמֵיהּ. וְעוֹד, דַּהֲוָה לֵיהּ לְמִתְנֵי נַמִּי בְּרֵישָׁא טָמֵא וּלְסַיֵּם נַמִּי וְחֵלֶב. וּבִמְנָחוֹת דַּף נ"ד גָּרַס וְחֵלֶב וְלֹא גָּרַס וְטָמֵא: