עיקר תוספות יום טוב על משנה טהרות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה ג
א טְמֵא מֵת. וְהוּא הַדִּין לִטְמֵא שֶׁרֶץ וְכָל טְמֵאֵי מַגָּע שֶׁאֵינָן מְטַמְּאִין בְּהֶסֵּט. וּטְמֵא מֵת לִרְבוּתָא נָקַט דַּהֲוֵי אַב הַטֻּמְאָה, מִשּׁוּם דְּקָתָנֵי סֵיפָא אֲבָל זָב כוּ'. רַשִׁ"י:
ב זָב שֶׁחָלַב כוּ'. שֶׁהַזָּב וְהַדּוֹמֶה לוֹ, רוֹצֶה לוֹמַר זָבָה וְנִדָּה וְיוֹלֶדֶת, יְטַמֵּא כָּל מַה שֶּׁיִּשָּׂא וַאֲפִלּוּ בְּלֹא נְגִיעָה. וְשָׁוִין בָּזֶה הָאֳכָלִין וְהַמַּשְׁקִין. הָרַמְבַּ"ם: