עיקר תוספות יום טוב על משנה טהרות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ב
ז הָאוֹכֵל כוּ'. שֶׁמָּצִינוּ אוֹכֵל חָמוּר מִן הַמַּאֲכָל, דְּנִבְלַת עוֹף טָהוֹר לֹא מְטַמֵּא בַּחוּץ, וְאִלּוּ אֲכָלָהּ מְטַמֵּא בְּגָדִים, וְאָנוּ אֵיךְ לֹא נַעֲשֶׂה אוֹכֵל כַּמַּאֲכָל. גְּמָרָא. וְאַף עַל גַּב דְּמִטַּעַם הַגְּזֵרָה דְּזִמְנִין אָכִיל כוּ' אֲפִלּוּ אִי נַעֲשֵׂהוּ שֵׁנִי סַגִּי, דְּהָא עוֹשֶׂה מַשְׁקִים תְּחִלָּה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַשְׁוֶה מִדּוֹתָיו לַעֲשׂוֹת אוֹכֵל כַּמַּאֲכָל לְגַמְרֵי. תּוֹסָפוֹת. וְכֵן נַמִּי בְּאֹכֶל שְׁלִישִׁי לֹא שָׁיְכָא הַךְ גְּזֵרָה, דְּאֵין שְׁלִישִׁי עוֹשֶׂה רְבִיעִי בַּתְּרוּמָה, לֹא חִלְּקוּ חֲכָמִים בָּאֳכָלִין. הָרַ"שׁ:
ח וְאַף עַל גַּב דִּלְטַעֲמָא דְּזִמְנִין כוּ' סַגִּי בְּכַבֵּיצָה, שֶׁמָּא אֵין רְגִילוּת שֶׁיְּהֵא אָדָם צָמֵא עַד דְּאָכֵיל לֵיהּ כַּחֲצִי פְּרָס. הָרַ"שׁ:
ט וְאִם תֹּאמַר, לֵימָא מִשּׁוּם זִמְנִין דְּאָכֵיל כוּ', וְיֵשׁ לוֹמַר, דְּאִי לָאו דְּאַשְׁכְּחַן הָכִי בְּעָלְמָא, לֵית לָן לְמִגְזַר, דִּלְהָוֵי כְּחוּכָא וְאִטְלוּלָא. תּוֹסָפוֹת:
י דְּטָהֳרַת תְּרוּמָה טֻמְאָה הִיא אֵצֶל קֹדֶשׁ, וְחָיְשִׁינַן שֶׁמָּא רִאשׁוֹן הוּא וְעוֹשֶׂה שֵׁנִי. רַשִׁ"י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יא צָרִיךְ לוֹמַר וְהָכִי מוֹכִיחַ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: