עיקר תוספות יום טוב על משנה טבול יום· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ז
ז הָרַ"שׁ. וְקָשֶׁה, מַאי טַעֲמָא דְּרַבָּנָן, דְּהָא פִּיו וְלִבּוֹ שָׁוִין בָּעִינַן. וְנִרְאֶה לִי, דְּהַיְנוּ דְּדִיֵּק הָרַ"ב וְכָתַב וְשָׁכַח, דְּוַדַּאי אִם הָיָה בְּלִבּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁתּוֹרֵם דְּאַף רַבָּנָן לֹא פְּלִיגֵי, וְכִי פְּלִיגֵי כְּשֶׁשָּׁכַח בְּשָׁעָה שֶׁתּוֹרֵם, וְסָבַר רַבִּי יוֹסֵי דַּאֲפִלּוּ הָכִי הוֹאִיל וּבְדַעְתּוֹ הָיָה קֹדֶם לָכֵן, אַף עַל פִּי שֶׁעַכְשָׁיו שָׁכַח, אָזְלִינַן בָּתַר דַּעְתּוֹ דְּמֵעִקָּרָא. וְכָתַב עוֹד הָרַ"שׁ, אִי נַמִּי, חָכָם וּבַר דַּעַת שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁרָאוּי לְהַתְנוֹת עַל כָּךְ. עַד כָּאן. וְזֶה נִרְאֶה יוֹתֵר. דְּאִלּוּ הָיָה בְּדַעְתּוֹ כוּ', מוֹדוּ רַבָּנָן דְּאָזְלִינַן בָּתַר דַּעְתּוֹ דְּמֵעִקָּרָא. וְרַבִּי יוֹסֵי סְבִירָא לֵיהּ, דְּחָכָם כוּ' אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה בְּדַעְתּוֹ כְּלָל, לֵב בֵּית דִּין מַתְנֶה. אֲבָל עַל מִי שֶׁאֵינוֹ בַּר דַּעַת אֵין תְּנַאי בֵּית דִּין מוֹעִיל לוֹ:
סוף הספר