עיקר תוספות יום טוב על משנה טבול יום· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ג
ג וְהַשּׁוּם וְהַשֶּׁמֶן. דֶּרֶךְ לָדוּךְ הַשּׁוּם בְּשֶׁמֶן וְיִיטַב בּוֹ הַתַּבְשִׁיל. הָרַמְבַּ"ם. וְאָתֵי שַׁפִּיר דְּתָנֵי הָכָא לֹא פָּסַל אֶלָּא מַגָּעוֹ וּלְקַמָּן תָּנֵי אֶלָּא שֶׁמֶן, וְגַם לְקַמָּן תָּנֵי שֶׁהַשֶּׁמֶן צָף וְהָכָא לֹא תָּנֵי, וְדִקְדֵּק הָרַ"שׁ מִכָּל זֶה דְּהָכָא לֵיתָא לַשֶּׁמֶן בְּעֵין. וּבְפֵרוּשׁ הָרַמְבַּ"ם נִיחָא, דְּהָא הַשֶּׁמֶן מִתְעָרֵב עִם הַשּׁוּם וְאֵינוֹ צָף, לְכָךְ לֹא תָּנֵי וְאִם הָיָה הַשֶּׁמֶן מְרֻבֶּה כְּמוֹ דְּתָנֵי הַשּׁוּם. שֶׁהַשֶּׁמֶן מִתְעָרֵב עִם הַשּׁוּם. וְהָא דְּנָקַט בְּרֵישָׁא שֶׁמֶן, דִּבְּרוּ בַּהֹוֶה:
ד וְנִרְאֶה, דְּדַוְקָא לְחֻמְרָא סְבִירָא לֵיהּ הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב, וְאַמִּקְפָּה שֶׁל חֻלִּין קָאֵי, וְלֹא אָרֵישָׁא לְהָקֵל. וְיֵשׁ לוֹמַר נַמִּי דְּמִשּׁוּם דְּרַבִּי יְהוּדָה קָאֵי אַשֶּׁל תְּרוּמָה, לְהָכִי פֵּרֵשׁ בַּתְּרוּמָה, וְהוּא הַדִּין אִפְּכָא: