עיקר תוספות יום טוב על משנה טבול יום· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב
משנה א
א דִּלְחֻלִּין טָהוֹר לְגַמְרֵי. וְלַקֹּדֶשׁ מְטַמֵּא. הָרַ"שׁ:
ב דְּאֵין לְפָרֵשׁ קַלִּין רִאשׁוֹן, דְּאֵין לְךָ בַּעַל חַי טָמֵא שֶׁמַּשְׁקִין יוֹצֵא מִמֶּנּוּ שֶׁהוּא רִאשׁוֹן. וְאִם תֹּאמַר, לֵימָא קַלִּין שֶׁרֶץ וְזָב, וַחֲמוּרִין מֵת שֶׁהוּא אֲבִי אֲבוֹת הַטֻּמְאָה. אָמְרוּ בַּגְּמָרָא, דְּבַמֵּת לֹא גָּזְרוּ רַבָּנָן בְּמַשְׁקִין (חוּץ מִדָּמוֹ דִּבְהֶדְיָא כְּתִיב) דִּבְדִילֵי מִנֵּיהּ, אֲבָל זָב דְּלֹא בְּדִילִי מִנֵּיהּ, גָּזְרוּ עַל הַמַּשְׁקִין שֶׁלּוֹ לִהְיוֹת תְּחִלָּה, חוּץ מִמַּעְיְנוֹתָיו שֶׁהֵן מִדִּבְרֵי תּוֹרָה וְהֵן אַב הַטֻּמְאָה:
משנה ג
ג וְהַשּׁוּם וְהַשֶּׁמֶן. דֶּרֶךְ לָדוּךְ הַשּׁוּם בְּשֶׁמֶן וְיִיטַב בּוֹ הַתַּבְשִׁיל. הָרַמְבַּ"ם. וְאָתֵי שַׁפִּיר דְּתָנֵי הָכָא לֹא פָּסַל אֶלָּא מַגָּעוֹ וּלְקַמָּן תָּנֵי אֶלָּא שֶׁמֶן, וְגַם לְקַמָּן תָּנֵי שֶׁהַשֶּׁמֶן צָף וְהָכָא לֹא תָּנֵי, וְדִקְדֵּק הָרַ"שׁ מִכָּל זֶה דְּהָכָא לֵיתָא לַשֶּׁמֶן בְּעֵין. וּבְפֵרוּשׁ הָרַמְבַּ"ם נִיחָא, דְּהָא הַשֶּׁמֶן מִתְעָרֵב עִם הַשּׁוּם וְאֵינוֹ צָף, לְכָךְ לֹא תָּנֵי וְאִם הָיָה הַשֶּׁמֶן מְרֻבֶּה כְּמוֹ דְּתָנֵי הַשּׁוּם. שֶׁהַשֶּׁמֶן מִתְעָרֵב עִם הַשּׁוּם. וְהָא דְּנָקַט בְּרֵישָׁא שֶׁמֶן, דִּבְּרוּ בַּהֹוֶה:
ד וְנִרְאֶה, דְּדַוְקָא לְחֻמְרָא סְבִירָא לֵיהּ הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב, וְאַמִּקְפָּה שֶׁל חֻלִּין קָאֵי, וְלֹא אָרֵישָׁא לְהָקֵל. וְיֵשׁ לוֹמַר נַמִּי דְּמִשּׁוּם דְּרַבִּי יְהוּדָה קָאֵי אַשֶּׁל תְּרוּמָה, לְהָכִי פֵּרֵשׁ בַּתְּרוּמָה, וְהוּא הַדִּין אִפְּכָא:
משנה ז
ה טְמֵאָה. וְצָרִיךְ עִיּוּן דַּהֲוָה לֵיהּ לְמִתְנֵי פְּסוּלָה:
ו וְצָרִיךְ לְחַלֵּק, דְּלֹא אָמְרִינַן בָּסִיס וְנִמְשָׁךְ אֶלָּא בְּמִפִּיהָ וּמִשּׁוּלֶיהָ, הוֹאִיל וְהַכֹּל הוּא בָּסִיס אוֹ נִמְשָׁךְ. מַה שֶּׁאֵין כֵּן מֵהַצְּדָדִין אַף עַל פִּי שֶׁמַּה שֶּׁלְּמַטָּה הוּא בָּסִיס וּמַה שֶּׁלְּמַעְלָה נִמְשָׁךְ, הוֹאִיל וְאֵין הַכֹּל שָׁוֶה אֵינוֹ חִבּוּר כְּלָל. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ז וּלְשׁוֹן הָרַ"שׁ, לָא חֲשִׁיב חִבּוּר לְמַה שֶּׁבַּכֵּלִים כְּמוֹ מַה שֶּׁבְּצִדָּהּ. וְנִרְאֶה שֶׁכֵּן צָרִיךְ לִהְיוֹת נַמִּי בְּהָרַ"ב:
ח וְקָשֶׁה, דְּהָא סְתָמָא קָתָנֵי דְּנִצּוֹק אֵינוֹ חִבּוּר, וְגַם בְּמַתְנִיתִין דִּלְקַמָּן מְטַהֲרִין אֲפִלּוּ בְּאַב הַטֻּמְאָה וּמִטַּעַם דְּאֵינוֹ חִבּוּר. וְדֹחַק לְהַעֲמִידָהּ בִּכְגוֹן דְּהַנְהוּ דְּמִשְׁנָה ט' וְי' פֶּרֶק ה' דְּמַכְשִׁירִין. וְצָרִיךְ עִיּוּן:
משנה ח
ט וְאַף דִּטְבוּל יוֹם נַמִּי פּוֹסֵל אוֹתָם וּפוֹסֵל לְכָל מַה שֶּׁבֶּחָבִית, נָקַט אַב הַטֻּמְאָה, לִרְבוּתָא דְּסֵיפָא, אִם נָגַע בַּאַבִּעְבּוּעַ לֹא נִטְמְאוּ מַשְׁקִין אַף עַל פִּי שֶׁהוּא אַב הַטֻּמְאָה. כֶּסֶף מִשְׁנֶה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: