עיקר תוספות יום טוב על משנה חולין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק יב
משנה א
א לֹא בְמֻקְדָּשִׁים. דְּאָמַר קְרָא שַׁלֵּחַ וְגוֹ', יָצָא זֶה שֶׁאִי אַתָּה מְצֻוֶּה לְשַׁלְּחוֹ אֶלָּא לַהֲבִיאוֹ לַגִּזְבָּר, דְּאַף עַל גַּב דְּמָרְדוּ לֹא פָקְעוּ קְדֻשָּׁתַיְהוּ דְּכָל הֵיכָא דְאִיתֵיהּ בֵּי גַּזָּא דְרַחֲמָנָא אִיתָא דִּכְתִיב לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ [תְּהִלִּים כד]. גְּמָרָא:
משנה ב
ב עוֹף טָהוֹר הוּא. וְלֹא זֶה שֶׁקּוֹרִין קוק"א. רַשִׁ"י:
ג רַבִּי אֱלִיעֶזֶר כוּ'. יָלֵיף לֵיהּ בַּגְּמָרָא מִקְּרָא:
משנה ג
ד מַפְרִיחִין. יִתָּכֵן שֶׁדֶּרֶךְ הָעוֹפוֹת שֶׁפּוֹרְחוֹת הַרְבֵּה בְּיַחַד וְנִמְצָא כָּל אֶחָד מַפְרִיחַ לַחֲבֵרוֹ עִמּוֹ, לָכֵן בָּא הַלָּשׁוֹן בְּהִפְעִיל שֶׁהוּא יוֹצֵא:
ה מָה כוּ'. דַּהֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר וְהָאֵם רוֹבֶצֶת עֲלֵיהֶם. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ו זֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, שַׁלֵּחַ מָקוֹר, וְהַמָּקוֹר נוֹפֵל עַל הַמְּעַט וְהַהַרְבֵּה:
משנה ד
ז וּמַשְׁכַּחַת לָהּ שֶׁאֵין לְפָרֵשׁ מֵעִקָּרָא מַשְׁמַע, בְּגָזֵל, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר וְהֵשִׁיב קֹדֶם שֶׁגָּזַל, דְּאִם לֹא גָזַל מַה יָּשִׁיב. גְּמָרָא:
משנה ה
ח אֲפִלּוּ כוּ'. דִּכְתִיב תְּשַׁלַּח, מִכָּל מָקוֹם. וְאִי לֹא קְרָא סָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמֵינָא הוֹאִיל וְגָדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁבֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ כִּדְאַשְׁכְּחָן בְּסוֹטָה שֶׁנִּמְחָה הַשֵּׁם עַל הַמַּיִם, וּמְצֹרָע אָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ, לֵיתֵי עֲשֵׂה דִּידֵיהּ וְיִדְחֶה עֲשֵׂה דְשִׁלּוּחַ, קָא מַשְׁמַע לָן. גְּמָרָא:
סוף הספר