עיקר תוספות יום טוב על משנה חולין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ח
כב פְּסוּלָה. וְהָא דְמַסִּיק הָרַ"ב בְּמִשְׁנָה ו' פֶּרֶק ז' דְּכִלְאַיִם דְּאֵין אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, אִיכָּא הָכָא בַּגְּמָרָא תְּרֵי אוֹקִימְתּוֹת. חֲדָא, דְּהָכָא בְּיֵשׁ לוֹ בָהּ שֻׁתָּפוּת. וְכֵן פָּסַק הָרַמְבַּ"ם. וַחֲדָא בְּיִשְׂרָאֵל [מוּמָר]. אִי נַמִּי שֶׁהִתְרוּ בוֹ וְקִבֵּל הַתְרָאָה. וְכֵן פֵּרֵשׁ הָרֹא"שׁ:
כג וּדְרָשָׁא פְּשׁוּטָה נָקַט, אַף עַל גַּב דְּרַבִּי יוֹסֵי אֲמָרָהּ. וְתַנָּא קַמָּא נָסֵיב דְּרָשָׁא אַחֲרִיתִי בְּמִשְׁנָה ה' פֶּרֶק ג' דַּעֲבוֹדָה זָרָה: