עיקר תוספות יום טוב על משנה חולין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ז
יט שְׁחִיטָתוֹ כְשֵׁרָה. מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא מִשּׁוּם דִּסְבִירָא לֵיהּ דְּאֵין סְתָם מַחֲשֶׁבֶת נָכְרִי לַעֲבוֹדָה זָרָה, וּבְהָא הוּא דְפָלֵיג אַדְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. אֲבָל תַּרְוַיְהוּ סְבִירָא לְהוּ דִּבְעָלִים מְפַגְּלִים. וְכָתַב הָרַ"ן דְּהָא דְקָתָנֵי הַשּׁוֹחֵט, הוּא הַדִּין דַּאֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה, אֶלָּא דְּלֹא מָצֵי לְמִתְנֵי שׁוֹחֲטִין לַנָּכְרִי, דְּאָז הֲוֵי מַשְׁמַע דִּלְמִשְׁרֵי לְמִשְׁחָט הוּא דַאֲתָא דְּלֵית בֵּיהּ מִשּׁוּם לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל אֲבָל לֹא שֶׁתְּהֵא שְׁחִיטָתוֹ כְשֵׁרָה, הִלְכָּךְ הֻצְרַךְ לִשְׁנוֹת שְׁחִיטָתוֹ כְשֵׁרָה. אֲבָל אִין הָכִי נַמִּי דַּאֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה:
כ וַאֲסוּרָה בַהֲנָאָה כְּתִקְרֹבֶת עֲבוֹדָה זָרָה. וְאַף עַל גַּב דִּבְמַתְנִיתִין דִּלְקַמָּן דִּתְנַן נַמִּי פְּסוּלָה וּמְפָרְשִׁינַן דְּאֵינָהּ אֲסוּרָה בַהֲנָאָה, יֵשׁ לוֹמַר דִּלְקַמָּן הֲוָה לֵיהּ לְמִתְנֵי הֲרֵי אֵלּוּ זִבְחֵי מֵתִים, אֲבָל הָכָא אַיְדֵי דְאָמְרֵי רַבָּנָן כְּשֵׁרָה, אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פְּסוּלָה. תּוֹסָפוֹת:
כא מֵחֲצַר כָּבֵד. לָאו דַּוְקָא נָקַט יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד מִשּׁוּם דְּעוֹלָה לְגָבוֹהַּ וְהַוְיָא כְּחֵלֶב וָדָם, אֶלָּא אֲפִלּוּ כַּזַּיִת שֶׁל בָּשָׂר נַמִּי, וְאוֹרְחָא דְמִלְּתָא הוּא דְנָקַט. תּוֹסָפוֹת: