עיקר תוספות יום טוב על משנה חגיגה· רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ב
ד דְּנֶאֱמָר חֲגִיגָה לְהֶדְיוֹט וְנֶאֱמָר רְאִיָּה לְגָבוֹהַּ מַה חֲגִיגָה הֶאָמוּר לַהֶדְיוֹט בְּרָאוּי לוֹ אַף רְאִיָּה הָאֲמוּרָה לַגָּבוֹהַּ בְּרָאוּי לוֹ. גְּמָרָא דַּף ז':
ה מַשְׁמַע שֶׁאַתֶּם תֵּהָנוּ מִמֶּנּוּ. וּמְנָלָן דְּקָרְבַּן בְּהֵמָה הוּא, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י דִּכְתִיב [שְׁמוֹת כג] לֹא יָלִין חֵלֶב חַגִּי עַד בֹּקֶר, בְּמִידֵי דְּאִית לֵיהּ חֵלֶב הַקָּרֵב לְגָבוֹהַּ:
ו פָּסוּק זֶה אֵינוֹ כָּתוּב בֶּחָג אֶלָּא גַּבֵּי הַר עֵיבָל, וּמִשָּׁם יָלְפִינַן דִּסְתָם שִׂמְחָה הֲוֵי בִּזְבִיחַת שְׁלָמִים, וּמִינַּהּ דִּוְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ הַיְנוּ בִּזְבִיחַת שְׁלָמִים. תּוֹסָפוֹת:
ז וְהַאי קְרָא בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי כְּתִיב. וְצָרִיךְ לוֹמַר דְּיָלִיף מִמַּעֲשֵׂר. תּוֹסָפוֹת: