עיקר תוספות יום טוב על משנה חגיגה· רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה א
א בְּפָרָשַׁת הַקְהֵל. וְיָלְפִינַן רְאִיָּה רְאִיָּה. וּמַתְנִיתִין דְּקָתָנֵי חֵרֵשׁ סְתָם, וְהָתְנָן בְּפֶרֶק קַמָּא דִּתְרוּמוֹת מִשְׁנָה ב' חֵרֵשׁ שֶׁדִּבְּרוּ כוּ' אֵינוֹ לֹא שׁוֹמֵעַ וְלֹא מְדַבֵּר, אָמְרִינַן בַּגְּמָרָא דְּמַתְנִיתִין חַסּוֹרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי כוּ':
ב וּרְבוּתָא נָקַט, דְּלֹא מִבַּעְיָא מֵעִירוֹ דְּלֹא מָצֵי סָלֵיק לָעֲזָרָה, וְהוּא הַדִּין נַמִּי אִם אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲלוֹת מֵעִירוֹ לִירוּשָׁלַיִם. תּוֹסָפוֹת.:
ג וּבַגְּמָרָא, שֶׁנֶּאֱמָר יֵרָאֶה יִרְאֶה כְּדֶרֶךְ שֶׁבָּא לֵרָאוֹת (לִפְנֵי הַמָּקוֹם) בִּשְׁנֵי עֵינָיו שֶׁל מָקוֹם, כָּךְ בָּא לִרְאוֹת (הַמָּקוֹם) בִּשְׁתֵּי עֵינָיו: