עיקר תוספות יום טוב על משנה זבים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ב
ה אֲבָל סֵיפָא כָּל שֶׁהַזָּב נִשָּׂא עָלָיו טָהוֹר, דַּוְקָא בְלֹא נָגַע. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ו טָמֵא. וּלְקַמָּן מְפָרֵשׁ שֶׁאֵין כֻּלָּם שָׁוִין:
ז טָהוֹר. לְגַמְרֵי. וְאֵין בָּהֶן אֲפִלּוּ טֻמְאַת מַדָּף, כִּדְאִיתָא בְתוֹרַת כֹּהֲנִים. תּוֹסָפוֹת. וְצָרִיךְ לוֹמַר דְּמַיְרֵי שֶׁלֹּא הוּסַט. דְּעַל יְדֵי הֶסֵּט הָא אֲמַרַן לְעֵיל דְּמִטַּמְאִין. וְהָרַ"שׁ פֵּרֵשׁ, דַּוְקָא עַל יְדֵי הֶסֵּט, וְטָהוֹר מִשּׁוּם דְּהַנּוֹשֵׂא אֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים, וּלְכָךְ תָּנֵי חוּץ מִן הָאָדָם. וְקָשֶׁה, דְּהֵיכִי מְטַהֲרִין הָכָא לְגַמְרֵי:
ח דְּאֵין לְמֵדִין מִן הַכְּלָלוֹת:
ט כֵּיצַד. אַרֵישָׁא נַמִּי קָאֵי:
י אֶצְבָּעוֹ. נִרְאֶה לִי שֶׁטֻּמְאָה זוֹ מִדִּבְרֵיהֶם. וּלְפִי זֶה צָרִיךְ לוֹמַר דְּמִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב דְּסֵיפָא לֹא מַיְרֵי כְּשֶׁאֶצְבָּעוֹ בִּלְבַד מִלְמַעְלָן, דִּבְהוּ לְעוֹלָם רֻבּוֹ בָעִינַן. אֶלָּא מַתְנִיתִין דְּהָכָא וּדְהָתָם לָאו בַּחֲדָא שִׁיטָה, וְהָא כִדְאִיתָא וְהָא כִדְאִיתָא:
יא שְׁנַיִם. לְפִי שֶׁהַמִּשְׁכָּב אַב הַטֻּמְאָה אֲפִלּוּ כְשֶׁנִּתְרוֹקֵן הַזָּב מִמֶּנּוּ. כִּדְיָלֵיף לֵיהּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים: