עיקר תוספות יום טוב על משנה זבים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה א
א דַּהֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר וְרָחַץ בַּמַּיִם בָּעֶרֶב, אֶלָּא לוֹמַר דְּעוֹד טָמֵא גַּם כֵּן כָּל כְּלִי שֶׁיִּגַּע בּוֹ. וּכְלֵי שֶׁטֶף הַיְנוּ כָּל שְׁאָר כֵּלִים חוּץ מִכְּלֵי חֶרֶס. עַל שֵׁם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם טָהֳרָה בְּמִקְוֶה. רַשִׁ"י:
ב דִּכְלִי שֶׁטֶף דּוֹמֶה קְצָת לְבֶגֶד, דַּהֲוֵי נַמִּי כְּלִי, מַה שֶּׁאֵין כֵּן הָאָדָם. וּכְלִי חֶרֶס אֵין דּוֹמֶה לוֹ, שֶׁאֵין לוֹ טָהֳרָה בְּמִקְוֶה:
ג כָּל הַמְטַמֵּא כוּ'. כָּל אָדָם הַמְטַמֵּא קָאָמַר, דְּהָא מַשְׁכַּחַת כֵּלִים שֶׁאֵין מְטַמְּאִין כֵּלִים, וְאִם נָגְעוּ מְטַמְּאִין אֳכָלִים לִהְיוֹת תְּחִלָּה כִּדְמוּכָח בְּמַתְנִיתִין דִּלְקַמָּן. דְּדַוְקָא בְּאֵין נוֹגְעִים מַיְרֵי סֵיפָא, הָא נוֹגְעִים מְטַמְּאִין שְׁנַיִם. וְכֵן הוּא בְּהֶדְיָא בַתּוֹסֶפְתָּא. וְשָׁם מְפָרֵשׁ הָרַ"ב דְּמַתְנִיתִין כָּל אָדָם קָאָמַר:
ד כְּלוֹמַר, לְעִנְיַן אֳכָלִים וּמַשְׁקִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ אַב הַטֻּמְאָה לְעִנְיַן אָדָם וּכְלֵי חֶרֶס: