עיקר תוספות יום טוב על משנה זבים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד
משנה א
א נִדָּה כוּ'. וְהוּא הַדִּין זָב וְטָהוֹר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ב טְמֵאִין. נִרְאֶה לִי דְּמַיְרֵי שֶׁנּוֹשֵׂאת הָעֲרֵבָה בְּחֵיקָהּ לְפָנֶיהָ, וּכְשֶׁמַּשָּׂאָן כָּבֵד מַכְרִיעוֹת אוֹתָהּ עַד שֶׁהִיא נִשְׁעֶנֶת וְנִתְלֵית עֲלֵיהֶם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ג טְהוֹרִין. הַבְּגָדִים מִטֻּמְאַת מִדְרָס. וְאַף שֶׁהָעֲרֵבָה טְמֵאָה מַגַּע זָב, וְאָדָם הַנּוֹגֵעַ בְּזָב מְטַמֵּא בְגָדִים כָּל זְמַן שֶׁלֹּא פֵרַשׁ, כְּלִי הַנּוֹגֵעַ בְּזָב אֵינוֹ מְטַמֵּא בְגָדִים אֲפִלּוּ בְעוֹד שֶׁלֹּא פֵרַשׁ. הָרַ"שׁ:
משנה ב
ד הִקִּישׁ כוּ'. בַּתּוֹסֶפְתָּא, זֶה הַכְּלָל, כָּל שֶׁנָּפַל מִכֹּחַ הֶסֵּטוֹ [הַיְנוּ שֶׁכֹּחוֹ רַע], טָמֵא. מִכֹּחַ הָרְעָדָה [שֶׁכֹּחוֹ יָפֶה], טָהוֹר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ה וְקֶלֶת דִּלְקַמָּן עָשׂוּי שֶׁלֹּא יִתְפַּזֵּר הַקֶּמַח וְשֶׁיִּפֹּל לְתוֹךְ הַיָּם. אֲבָל הָרַ"שׁ פֵּרֵשׁ, יָם שֶׁל בֵּית הַבַּד:
משנה ד
ו וְנוֹתְנִין בָּהֶם מָעוֹת וּרְאוּיִים לְשַׁמֵּשׁ שְׁכִיבָה עִם מְלַאכְתָּן, שֶׁיּוֹשֵׁב עֲלֵיהֶן וְהֵן מְלֵאוֹת מָעוֹת וּפוֹתֵחַ פִּיהֶם וְנוֹטֵל, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לוֹ עֲמֹד וְנַעֲשֶׂה מְלַאכְתֵּנוּ. רַשִׁ"י:
ז כְּגוֹן שֶׁשּׁוֹכֵב עַל מֵעָיו אוֹ פְרַקְדָן וְאָרְכּוֹ מֻטָּל עַל אָרְכָּן. רַשִׁ"י:
ח וּלְפִי זֶה אָתְיָא כְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּסוֹף פִּרְקִין. וְרַבִּי יוֹסֵי מְפָרֵשׁ דְּאָתְיָא אֲפִלּוּ כְרַבָּנָן. וְטַעֲמָא דִטְהוֹרִין, מִשּׁוּם דַּהֲווּ לְהוּ כָּל אֶחָד מְסַיֵּעַ וְאֵין בּוֹ מַמָּשׁ:
ט וְלֹא דַק, דְּזֶה נֶאֱמַר עַל הַטָּהוֹר הַשּׁוֹכֵב עַל מִשְׁכַּב הַזָּב. אֲבָל בְּזָב הָעוֹשֶׂה מִשְׁכָּב נִדְרָשׁ מִדִּכְתִיב וְכָל הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר יִשְׁכַּב וְגוֹ'. וְהָא דְדָרְשִׁינַן רֻבּוֹ, מִשּׁוּם דְּרֻבּוֹ כְּכֻלּוֹ:
י וְקָשֶׁה קְצָת, דְּהָכָא תָנֵי בְּיוֹ"ד וּלְקַמָּן בְּאָלֶ"ף. וְנִרְאֶה לִי כְּפֵרוּשׁ הָרַמְבַּ"ם שֶׁכָּתַב כִּסְיוֹת כְּלֵי חֲגוֹרוֹת שֶׁל עוֹר נְאוֹתִים לְמִשְׁכָּב:
יא אֶלָּא עַל שְׁתֵּיהֶן בְּשָׁוֶה, חֶצְיוֹ עַל כָּל אֶחָד. אֲבָל אִם הֵם קְרוֹבִים, זִמְנִין נִשְׁעָן רֻבּוֹ עַל אֶחָד. מַהֲרַ"ם:
משנה ו
יב וּבַמֵּת כוּ'. וַהֲוָה מָצֵי נַמִּי לְמִתְנֵי וּבִנְבֵלָה הַכֹּל כוּ' חוּץ כוּ':
יג מַדָּף כוּ'. בְּסִפְרִי יָלֵיף לְהוּ מִקְּרָאֵי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יד פֵּרוּשׁ, הָרְאוּיִים לְמִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב:
טו כָּל זֶה הוּגָה מִלְּשׁוֹן הָרַ"שׁ. אֲבָל לְפִי שִׁגְרַת לְשׁוֹן הָרַ"ב אֵין צָרִיךְ לְהַכְנִיס כָּל זֶה בִּלְשׁוֹנוֹ. אַךְ לְפִי זֶה צָרִיךְ לְהַגִּיהַּ בְּסָמוּךְ וְשֶׁכֵּן צָרִיךְ לוֹמַר, כִּי הַאי גַּוְנָא בְּזָב טָמֵא לְטַמֵּא כוּ' וּבְמֵת טָהוֹר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
משנה ז
טז וְהוֹאִיל וְכָל אַחַת רְאוּיָה לִהְיוֹת מְסַיֵּעַ, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים אֵיזוֹ יָד וְאֵיזוֹ רֶגֶל הִיא שֶׁלֹּא הָיְתָה נִשְׁעֶנֶת עָלֶיהָ, הֲרֵי לֹא הֻחְזְקָה טֻמְאָה בְּאַחַת מֵהֶן, וּלְפִיכָךְ כֻּלָּן טְהוֹרוֹת. הָרַמְבַּ"ם:
יז עַיֵּן בְּתוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּטַעַם פְּלֻגְתָּתָן עַל פִּי צוּרַת כֵּלִים הַלָּלוּ שֶׁהָיוּ אֶצְלָם בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן: