עיקר תוספות יום טוב על משנה זבים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג
משנה א
א דְּלֵיכָּא לְמֵיחַשׁ שֶׁמָּא יָשַׁב עֲלֵיהֶם הַזָּב. מַהֲרַ"ם:
ב וְנִרְאֶה שֶׁטֻּמְאָתוֹ בְסָפֵק, וְכֵן דַּעַת הָרַמְבַּ"ם. אֶלָּא שֶׁכָּתַב שֶׁמָּא דָרַס עֲלֵיהֶן הַזָּב, וּלְהָרַאֲבַ"ד אֵין כָּאן סָפֵק:
ג שֶׁכָּל הַמִּתְבַּשֵּׁל אֵין כֻּלּוֹ נוֹגֵעַ בּוֹ, אֲבָל יֵשׁ מִקְצָתוֹ בַּאֲוִירוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ד דִּפְשִׁיטָא, מִי גָרַע מִשְּׁאָר טֻמְאוֹת שֶׁמְּטַמְּאוֹת כְּלֵי חֶרֶס מֵאֲוִירָן, כֵּיוָן דִּכְתִיב גַּבֵּי שְׁרָצִים, לָמָּה לֵיהּ לְמִכְתְּבֵיהּ הָכָא. רַשִׁ"י:
ה דְּגַבֵּי אָדָם נַמִּי כְתִיב [וַיִּקְרָא טו] וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַזָּב, וּמַגָּע נַמִּי כְּתִיב [וַיִּקְרָא טו] וְהַנֹּגֵעַ בִּבְשַׂר הַזָּב, אֶלָּא לְהָבִיא הֶסֵּטוֹ. רַשִׁ"י:
ו וְהוּא שֶׁכָּרַע הַטָּהוֹר. אֲבָל אִם כָּרַע הַזָּב, לֹא נַעֲשָׂה הַטָּהוֹר אֶלָּא רִאשׁוֹן וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְגָדִים:
ז וּמִכָּל מָקוֹם אֵין טֻמְאָתָן שָׁוָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּסָמוּךְ:
ח וְקָשֶׁה, הֲלֹא אֲפִלּוּ אֵינָהּ נֶחְבֵּאת הָוֵי כֹחָהּ רַע לְפִי שֶׁרוֹתֵת תַּחְתָּיו. תּוֹסָפוֹת. וְהַכֶּסֶף מִשְׁנֶה פֵּרֵשׁ לְדִבְרֵי הָרַמְבַּ"ם, כְּשֶׁאוֹחֵז בָּהּ וְהִיא נֶחְבֵּאת תּוֹךְ יָדוֹ וְכוֹפֵף אוֹתָהּ הִיא מֵזִיזָה אוֹתָהּ:
משנה ב
ט וְטָמֵא, דְּאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִהְיוּ נִתְלִין זֶה עַל זֶה קְצָת. מַהֲרַ"ם:
י וְהוֹאִיל וְאֵינוֹ אֶלָּא סָפֵק, אֵין שׂוֹרְפִין עָלָיו אֶת הַתְּרוּמָה. הָרַאֲבַ"ד:
משנה ג
יא אֲפִלּוּ כוּ'. פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ שֶׁעָלוּ מִצַּד אֶחָד. הָרַמְבַּ"ם: