עיקר תוספות יום טוב על משנה זבים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב
משנה א
א מֵרִבּוּי דְאִישׁ, דִּמְרַבִּינַן קְטַנִּים, כִּדְאִיתָא בַגְּמָרָא. וְנִרְאֶה לִי דַּהֲוֵי כְעֵין מִעוּט אַחַר מִעוּט שֶׁהוּא לְרַבּוֹת. דְּהָא אִישׁ מַשְׁמָעוֹ בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה, וּמְמַעֵט הַפָּחוֹת מִכָּן:
ב כְּלוֹמַר מַה שֶּׁהוּא רָגִיל שֶׁיָּזוּב מִמֶּנּוּ, וְהוּא לֹבֶן וְדוֹמֶה לְמֵי בָצֵק, וְגַם כְּלֹבֶן בֵּיצָה, דְּכֻלַּהּ חֲדָא מִלְּתָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ג אִי הָכִי, כִּי אִטַּמּוּ בִּשְׁאָר טֻמְאוֹת [בְּמֵת אוֹ בְשֶׁרֶץ] לֹא לִשַּׁלְּחוּ. אָמַר קְרָא מִזָּכָר, מִטֻּמְאָה הַפּוֹרֶשֶׁת מִן הַזָּכָר. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ד וְאַף עַל גַּב דְּאַנְדְּרוֹגִינוֹס קָמֵי שְׁמַיָּא גַּלְיָא אִם זָכָר הוּא אִם נְקֵבָה, יֵשׁ לוֹמַר דִּמְמַעֵט לֵיהּ מִטַּעַם שֶׁהוּא מְשֻׁנֶּה. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
משנה ב
ה כְּלוֹמַר, עַל כָּרְחָךְ אַשְּׁנִיָּה דִּכְתִיב בָּתְרֵיהּ קָאֵי, וְלֹא אַרִאשׁוֹנָה, דְּהָא אִתַּקַּשׁ לְשִׁכְבַת זֶרַע כוּ':
ו דְּכָל עַצְמוֹ שֶׁל שִׁכְבַת זֶרַע מֵחֲמַת אֹנֶס חִמּוּם בָּא. רַשִׁ"י. וְנִרְאֶה לִי, דְּמִשּׁוּם דְּמִשִּׁכְבַת זֶרַע יָלְפִינַן, דַּיּוֹ לְמֵילַף לְעִנְיַן טֻמְאָה, אֲבָל לְקָרְבָּן דְּלֹא שַׁיָּךְ בְּשִׁכְבַת זֶרַע, לֵית לָן לְמֵילַף מִנֵּיהּ:
ז רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר. בַּגְּמָרָא פְלִיגֵי בִּדְרָשֵׁי דִקְרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
משנה ג
ח תּוֹסֶפְתָּא. וְחֹלִי אֵין צָרִיךְ לְמִתְנֵי, דְּוַדַּאי דְּכָל זְמַן שֶׁמִּצְטַעֵר:
ט רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. בְּסִפְרִי פְּלִיגֵי בִּדְרָשֵׁי דִקְרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
י דְּאַרֵישָׁא מְהַדַּר, דְּרוֹאֶה קֶרִי אֵינוֹ מְטַמֵּא מֵעֵת לְעֵת דְּהַיְנוּ בְּזִיבָה שְׁנִיָּה, וְקָאָמַר דְּנָכְרִי שֶׁרָאָה קֶרִי מְטַמֵּא רְאִיָּה שֶׁהִיא שְׁנִיָּה לָרְאִיָּה שֶׁרָאָה כְּבָר קֹדֶם שֶׁנִּתְגַּיֵּר. וּבִתְנַאי שֶׁתִּהְיֶה רְאִיָּה הַשְּׁנִיָּה אַחַר שֶׁפָּסַק מִן הַדְּאָגָה שֶׁל קַבָּלַת מִצְוֹת:
יא הָרַ"שׁ. וְקָשֶׁה, דְּאִם כֵּן תַּנָּאָה הוּא וַהֲוָה לֵיהּ לְמִתְנֵי בְּאֳהָלוֹת פֶּרֶק י"א מִשְׁנָה ז'. וְלָכֵן נִרְאֶה כְּגִרְסַת הַסֵּפֶר, וְהִיא גִרְסַת הָרַמְבַּ"ם, וְאֵינוֹ אֶלָּא תּוֹסֶפֶת בֵּאוּר שֶׁכָּךְ הוּא הַהֹוֶה:
משנה ד
יב הַזָּב. וַחֲבֵרָיו. רְצוֹנוֹ לוֹמַר זָבָה וְנִדָּה וְיוֹלֶדֶת וּמְצֹרָע. הָרַמְבַּ"ם: