עיקר תוספות יום טוב על משנה זבחים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק יד · משנה י
כג פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י וְזָבְחוּ זִבְחֵי שְׁלָמִים לַה' אוֹתָם, וְאוֹקְמִינָא לְהַאי קְרָא בְקָדָשִׁים שֶׁהִקְדִּישָׁן בִּשְׁעַת הֶתֵּר בָּמוֹת, וּכְתִיב אוֹתָם מִעוּטָא, אַלְמָא זְבָחִים הוּא דַּהֲווּ נְהִיגֵי בְהוּ, וְלֹא עוֹפוֹת וּמְנָחוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כד הַזְּמָן. דְּיָלֵיף בַּבְּרַיְתָא מִוְּזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים, לַעֲשׂוֹת זְמַן בְּבָמָה קְטַנָּה כִּזְמַן בָּמָה גְדוֹלָה:
כה וְהַנּוֹתָר. נַמִּי מִפִּגּוּל יָלֵיף מִגְּזֵרָה שָׁוָה דְעָוֹן עָוֹן. רַשִׁ"י:
כו וּתְמֵהַנִי לָמָּה לֹא פֵרְשׁוֹ כְּמוֹ בְּכָל מָקוֹם דְּמַתְנִיתִין פִּגּוּל נוֹתָר טָמֵא, דְּטָמֵא לְעִנְיַן אֲכִילָה. וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, הָכָא וְטָמֵא נַמִּי בְּהַהִיא פַּרְשְׁתָא כְתִיב, וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל וְגוֹ':
סוף הספר