עיקר תוספות יום טוב על משנה זבחים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק יד · משנה ט
כא וּכְלוֹמַר דְּעִקַּר פָּרָשַׁת שְׁחוּטֵי חוּץ עַל אוֹתָן שֶׁבַּמִּדְבָּר נֶאֶמְרָה:
כב הָכִי פֵּרְשׁוּ בַּבְּרַיְתָא, דְּכָל הָעִנְיָן שֶׁל אוֹתָהּ פָּרָשָׁה בִּתְחִלָּתָהּ עַד פָּסוּק וְלֹא יִזְבְּחוּ וְגוֹ' שֶׁעָנַשׁ כָּרֵת עַל הַשּׁוֹחֵט בַּחוּץ וְהַמַּעֲלֶה בַחוּץ, מְדַבֵּר בְּקָדָשִׁים שֶׁהִקְדִּישָׁן בִּשְׁעַת אִסּוּר בָּמוֹת וְהִקְרִיבָן בִּשְׁעַת אִסּוּר בָּמוֹת, דְּהַיְנוּ מִשֶּׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן. וּמִפָּסוּק וְלֹא יִזְבְּחוּ וּלְהַלָּן מְדַבֵּר בְּקָדָשִׁים שֶׁהִקְדִּישָׁן בִּשְׁעַת הֶתֵּר בָּמוֹת וּכְדִכְתִיב אֲשֶׁר הֵם זוֹבְחִים עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה, וְהָכִי מַשְׁמַע אֲשֶׁר הֵם זוֹבְחִים שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים לִשָּׁחֵט בַּבָּמָה אִם הִקְרִיבָהּ בִּשְׁעַת אִסּוּר בָּמוֹת כְּאִלּוּ הִקְרִיב עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה. וְשָׁם נֶאֱמַר וֶהֱבִיאוּם לַה' מִצְוַת עֲשֵׂה. וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה. יָכוֹל יְהֵא עָנוּשׁ כָּרֵת, תַּלְמוּד לוֹמַר זֹאת לָהֶם וְכוּ', זֹאת לָהֶם עֹנֶשׁ עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, וְלֹא אַחֶרֶת לָהֶם כָּרֵת: