עיקר תוספות יום טוב על משנה זבחים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה ה
טו וְלֹא סַגִּי לָן בְּהָכִי, דְּהָא גְזֵרָה שָׁוָה אִית לָן לְמוּל עֹרֶף, דְּנֵילַף נַמִּי לַיְסוֹד. אֶלָּא כִּדְאִיתָא בַּבְּרַיְתָא, דִּכְתִיב וּמָלַק וְהִקְטִיר, מָה הַקְטָרָה בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, אַף מְלִיקָה בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ. וְעוֹד נֶאֱמַר וְהִקְטִיר וְנִמְצָה דָמוֹ, וְכִי תַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ לְאַחַר שֶׁהִקְטִיר חוֹזֵר וּמְמַצֶּה, אֶלָּא לוֹמַר לָךְ מַה הַקְטָרָה בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ אַף מִצּוּי בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ:
טז וְזֶה לְשׁוֹן רַשִׁ"י, עָרְפָּהּ, גֹּבַהּ רֹאשָׁהּ. מוּל עָרְפָּהּ, לְמַטָּה לְצַד הָאֲגַפִּים מוּל הָרוֹאֶה אֶת הָעֹרֶף. עַד כָּאן. וְצָרִיךְ עִיּוּן, דַּהֲוָה לֵיהּ לְפָרֵשׁ בַּמִּשְׁנָה הַקּוֹדֶמֶת:
יז בִּגְזֵרָה שָׁוָה וּמָלַק וּמָלַק. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת, דְּלֵיכָּא לְמֵילַף מְלִיקָה דְחַטָּאת דִּתְהֵא גַם כֵּן בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, דְּכֵיוָן דִּמְלִיקָה דְעוֹלָה לֹא יָלְפִינַן אֶלָּא בְהֶקֵּשׁ אֵינוֹ חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בִּגְזֵרָה שָׁוָה:
יח הָרַמְבַּ"ם. וְלֹא סַגִּי לָן כוּ'. וְנֵילַף נַמִּי בִּגְזֵרָה שָׁוָה לְלֹא יַבְדִּיל. אֶלָּא כִדְאִיתָא בַּבְּרַיְתָא דְּתַלְמוּד לוֹמַר וּמָלַק וְהִקְטִיר, מַה הַקְטָרָה הָרֹאשׁ לְעַצְמוֹ וְהַגּוּף לְעַצְמוֹ, אַף מְלִיקָה כוּ'. וּמִנַּיִן שֶׁהַקְטָרַת הָרֹאשׁ לְעַצְמוֹ וְהַגּוּף כוּ', שֶׁנֶּאֱמַר וְהִקְטִיר אוֹתוֹ, הֲרֵי הַקְטָרַת הַגּוּף אֲמוּרָה, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחַ כוּ', בְּהַקְטָרַת הָרֹאשׁ הַכָּתוּב מְדַבֵּר:
יט וּמְמַצֶּה. דְּלֹא כְתִיב אֶלָּא מִצּוּי בִּלְבַד:
כ מִלְּשׁוֹן אֵין מַקִּיפִים שְׁתֵּי חָבִיוֹת:
כא בְּמֶלַח. כְּדִכְתִיב וְכָל קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח. רַשִׁ"י: