עיקר תוספות יום טוב על משנה זבחים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה ד
ט חַטַּאת כוּ'. מִשּׁוּם דְּדַם חַטָּאת קוֹדֵם לְעוֹלָה, מְפָרֵשׁ חַטָּאת תְּחִלָּה. תּוֹסָפוֹת:
י וְאֵין כֵן לְשׁוֹן הַבְּרַיְתָא בְּסוֹף פִּרְקִין. אֶלָּא חוֹתֵךְ שִׁדְרָה וּמִפְרֶקֶת בְּלֹא רֹב בָּשָׂר עַד שֶׁיַּגִּיעַ לַוֶּשֶׁט אוֹ לַקָּנֶה חוֹתֵךְ סִימָן אֶחָד אוֹ רֻבּוֹ וְרֹב בָּשָׂר עִמּוֹ. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י שִׁדְרָה, חוּט הַשִּׁדְרָה. מִפְרֶקֶת, עֶצֶם הַצַּוָּאר. בְּלֹא רֹב בָּשָׂר הַמַּקֶּפֶת, דְּאִי לָאו הָכִי הַוְיָא נְבֵלָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יא יָלְפִינַן לַהּ בַּגְּמָרָא מִקְּרָא:
יב לְשׁוֹן רַשִׁ"י, הַזָּאָה אוֹחֵז בְּגוּף הָעוֹף וּמַעֲלֶה וּמוֹרִיד בְּכֹחַ וְהַדָּם נִתָּז מֵעַצְמוֹ:
יג וּבִמְנָחוֹת פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, מִצּוּי, סוֹחֵט בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו וְנִצּוֹק הַדָּם הוֹלֵךְ לְמֵרָחוֹק:
יד לֹא יָדַעְנָא לְמַאי אִצְטְרִיךְ לְהַאי, דִּקְרָא גוּפֵיהּ הָא קָאָמַר יִמָּצֶה אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ. אֲבָל בַּגְּמָרָא מַיְתֵי הַבְּרַיְתָא עַל הַהַזָּאָה שֶׁתְּהֵא לְמַטָּה וְלֹא לְמַעְלָה. וְכֵן כָּתַב הָרַ"ב בְּעַצְמוֹ רֵישׁ קִנִּים. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: