עיקר תוספות יום טוב על משנה דמאי· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו
משנה א
א אֵינוֹ רוֹצֶה לוֹמַר אֲבָל לִתְרֹם צָרִיךְ, דְּאִם כֵּן אֵין בֵּין מְקַבֵּל לְחוֹכֵר, אֶלָּא הֻשְׁאַל שֵׁם מַעֲשֵׂר לִכְלָל הַמַּתָּנוֹת:
ב לִפְנֵיהֶם. וְהַחֲלוּקָה יִהְיֶה בִּפְנֵי בַּעַל הַשָּׂדֶה שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁמַּה שֶּׁנָּתַן לוֹ הוּא טֶבֶל. הָרַ"מ:
ג דְּאַדַּעְתָּא דְהָכִי יוֹרְדִים הַחוֹכְרִים וּמֵעִקָּרָא בְּשֶׁל רְשׁוּת הַמַּחְכִּיר גְּדֵלִים אֵין זֶה פּוֹרֵעַ, וּמֵהַאי טַעֲמָא נַמִּי לֹא הֲוֵי כְּמוֹכֵר טֶבֶל לְעַם הָאָרֶץ:
ד כָּתַב הָרַ"מ וְזֶה הָעִקָּר בְּיָדֵינוּ מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דְּבָרִים ז) לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחָנֵּם, וּבָאָה הַקַּבָּלָה לֹא תִתֵּן לָהֶם חֲנִיָּה בַקַּרְקַע, וּלְפִיכָך נִדְחֹק אֹתָם שְׁלֹא יִשְׂכְּרוּ אֹתָהּ מִמֶנּוּ עַד שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְמֹכְרָהּ:
משנה ג
ה וּלְרַבִּי אֶלִיעֶזֶר סְתָמוֹ בְּהִתְנָה שֶׁהַמַּעַשְׂרוֹת שֶׁלָּהֶם דַּהֲוָה לֵיהּ כְּאוֹמֵר לוֹ תְּלֹשׁ מִקַּרְקַע זֶה שֶׁתִּקָּנֶה לְךָ, וּבְהָכִי קָנֵי:
משנה ד
ו הַקַּרְתָּנִי. מוֹדֶה בְּכֹהֵן טָמֵא שֶׁהוּא שֻׁתָּף עִם הַטָּהוֹר דַּאֲפִלּוּ הָכִי חוֹלֵק עִמּוֹ דַּהֲרֵי יוּכַל לְמָכְרוֹ לְטָהוֹר. אֲבָל הָכָא אֵין רַשַּׁאי לִמְכֹּר חוּץ לִירוּשָׁלַיִם:
משנה ה
ז וְכָל שֶׁכֵּן אִיפְּכָא וּסְתָמָא תְּנַן:
ח מַשְׁמַע דְּהוּא הַדִּין אִם קִבֵּל לְמָסְקָן, וּמֵהָרַמְבַּ"ם מַשְׁמַע דְּדַוְקָא לְשֶׁמֶן תְּנַן:
משנה ז
ט וְאַף דִּלְקַמָּן בְּפֶרֶק ז' מִשְׁנָה ד' קַיְמָא לָן דְּבִדְרַבָּנָן יֵשׁ בְּרֵירָה, הַיְנוּ לְרַבִּי אוֹשַׁעְיָה דִּסְבִירָא לֵיהּ הָכִי. אֲבָל הָרַ"מ מְפָרֵשׁ דְּמַיְרֵי שֶׁחִלְּקוּ הָעֲנָבִים וְהִפְרִישׁ מֵחֶלְקוֹ מַעַשְׂרוֹתָיו וְאַחַר כָּךְ נִתְעָרְבוּ הָעֲנָבִים וְדָרְכוּ בְּיַחַד, אִם כֵּן אֵין זֶה עִנְיָן לְדִין בְּרֵירָה:
משנה ח
י וּלְפֵרוּשׁ הָרַ"מ אֵין צְרִיכִין לְחַלֵּק בָּזֶה, אֶלָּא דִּלְעֵיל מַיְרֵי שֶׁנִּתְעָרֵב אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר חִלְּקוּ, וְהָכָא מַיְרֵי שֶׁעֲדַיִן לֹא חִלְּקוּ וְלֹא הִפְרִישׁ הַמְּעַשֵּׂר כְּלוּם:
משנה ט
יא טֹל אַתָּה. וּפֵרוּשׁ הָרַ"ב הָכָא נַמִּי בְּקָמוֹתֶיהָ וּבַעֲנָבִים הַמְחֻבָּרִים דַּוְקָא:
יב טֹל כוּ' הַיָּבֵשׁ. וְאִיפְּכָא פְּשִׁיטָא שֶׁלֹּא יֹאמַר, שֶׁכָּל שֶׁהֻכְשַׁר לְטֻמְאָה הוּא בְּחֶזְקַת טָמֵא בְּיַד עַם הָאָרֶץ. וְעַיֵּן בְּתוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יג לְפִי שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶם קֻרְבָה שֶׁהַדָּת הִבְדִּיל בֵּינֵיהֶם, וַחֲכָמִים תִּקְּנוּ כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחֲזֹר לְסוּרוֹ:
משנה יא
יד מְעֻשָּׂרִין הֵן נֶאֱמָן. וְלֹא אָמְרִינַן דְּכֵיוָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ שָׂדֶה הֲוֵי מִגּוֹ גָּרוּעַ לוֹמַר דְּמִשֶּׁל חוּץ לָאָרֶץ הֵן:
משנה יב
טו שֶׁנִּמְצָא מוֹצִיא מִתַּחַת יָדוֹ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְתֻקָּן: