עיקר תוספות יום טוב על משנה דמאי· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה
משנה א
א הֲרֵי זֶה. פֵּרוּשׁ זֶה הָאֶחָד מִמֵּאָה יִהְיֶה בְּצַד זֶה מַעֲשֵׂר וְהַיְנוּ קְבִיעַת מָקוֹם:
ב תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר. לְפִי שֶׁהָהַפְרָשָׁה הִיא לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר בִּלְבָד, אֲבָל הַמַּעֲשֵׂר אֵין צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ דְּכֵיוָן שֶׁקָּרָא שֵׁם וְנָטַל תְּרוּמָתוֹ הֲרֵי הַלֵּוִי הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה, הִלְכָּךְ קֹבֵעַ מָקוֹם וּמְסַיֵּם לְאֶחָד מִמֵּאָה שֶׁזֶּה יַפְרִישׁ אַחַר כָּךְ, וְאֵין צָרִיךְ יוֹתֵר. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
משנה ב
ג מִשְּׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ וּשְׁלִישׁ שֶׁחוֹלֵק הַמֵּאָה לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים וּמִכָּל חֵלֶק נוֹטֵל עֲשִׂירִית הָעֲשִׂירִית וְשָׁלֹשׁ הָעֲשִׂירִיּוֹת הֵן אֶחָד מִשְּׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ וּשְׁלִישׁ. וְעַיֵּן בְּתוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ד כְּלוֹמַר דְּהַשְׁתָּא אֵין אָנוּ צְרִיכִין לְפָרֵשׁ חָסֵר דָּבָר מֻעָט כֵּיוָן דִּבְלָאו הָכִי מַתְנִיתִין כְּאַבָּא אֶלְעָזָר:
ה וְהַשְּׁאָר חַלָּה. בַּיְרוּשַׁלְמִי הָרוֹצֶה לְהַפְרִישׁ תְּרוּמָה תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וְחַלָּה כְּאַחַת כַּמָּה הֵן אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וּפֵרֵשׁ הָרַ"שׁ אֶחָד מֵעֶשְׂרִים הַיְנוּ חָמֵשׁ סְאָה מִמֵּאָה. שְׁתַּיִם מֵהֶן תְּרוּמָה גְדוֹלָה וְאַחַת תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וּשְׁתַּיִם לְחַלָּה שֶׁהִיא אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה, אֶלָּא דְכָךְ אֵין הַחֶשְׁבּוֹן מְכֻוָּן:
ו בִּצְפוֹנוֹ. שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם בְּהוֹשָׁטַת יַד יָמִין נוֹטֵל מַה שֶּׁכְּנֶגֶד יְמִינוֹ, וְהִיא שְׂמֹאלוֹ שֶׁל אוֹתוֹ דָבָר, לְכָךְ מַקְדִּים צְפוֹנוֹ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
משנה ג
ז כִּי הַנַּחְתּוֹם בְּעַצְמוֹ אֶפְשָׁר שֶׁיַּעֲשֶׂה מֵעִסָּה אַחַת מִינִים הַרְבֵּה מִן הַלֶּחֶם בִּדְפוּסִים מִשְׁתַּנִּים זֶה מִזֶּה. הָרַ"מ:
משנה ד
ח וּטְפוּס. כְּמוֹ דְּפוּס, לְפִי שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין הַלֶּחֶם בִּדְפוּס. הָרַ"מ:
משנה ה
ט פִּלְחֵי דְבֵלָה. כְּשֶׁנִּתְיַבְּשׁוּ וּדְרוּסוֹת בְּעִגּוּל מִתְעַגֵּל לִפְלָחִים שֶׁיֵּשׁ בְּפֶלַח כַּמָּה דְבֵלוֹת. הָרַ"שׁ. וּפֶלַח מִלְּשׁוֹן פּוֹלֵחַ וּבוֹקֵעַ:
י הָרַמְבַּ"ם מְפָרֵשׁ בְּדֶרֶךְ אַחֵר. לְפִי שֶׁנֹּאמַר שֶׁזֶּה שֶׁנָּתַן מַתָּנָה גְדוֹלָה אִישׁ נָדִיב הוּא וְעַל כָּל פָּנִים הוֹצִיא הַמַּעַשְׂרוֹת, וְזֶה שֶׁנָּתַן מַתָּנָה מֻעֶטֶת אִישׁ כִּילַי הוּא וְלֹא עִשֵּׂר, לְכָךְ לֹא יִתְעָרֵב הַכֹּל, שֶׁמָּא יַפְרִישׁ מִדְּמַאי עַל הַוַּדַּאי:
משנה ז
יא וּמִגַּנּוֹת אֲחֵרוֹת. אִם לָקַח מִמֶּנּוּ וְחָזַר וְלָקַח מִמֶּנּוּ פַּעַם שְׁנִיָּה. הָרַ"מ:
משנה ח
יב אֵין אָדָם רַשַּׁאי. שֶׁאֵין רַשַּׁאי לְהוֹצִיא מִיָּדוֹ בִּלְתִּי מְתֻקָּן, דְּשֶׁמָּא לֹא יוֹדִיעַ לַלּוֹקֵחַ:
יג דְּאִי אִפְּכָא טֶבֶל מֻעָט בְּחֻלִּין מְרֻבִּין נִתְבַּטֵּל בָּרֹב מִדְּאוֹרַיְתָא וְלֹא נִתְחַיֵּב אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן. וְאִם יְתַקֵּן בְּטֶבֶל וַדַּאי מִמָּקוֹם אַחֵר יִהְיֶה מִן הַחִיּוּב עַל הַפָּטוּר:
יד הוּא הַדִּין לְנֶאֱמָן עַל הַמַּעַשְׂרוֹת:
משנה ט
טו וּלְרַבִּי מֵאִיר קָא מַשְׁמַע לָן קְרָא שֶׁלֹּא תוּכַל לְמָכְרָם לַחֲלוּטִין לְהַפְקִיעַ מִן הַמַּעַשְׂרוֹת:
טז דְּדָרְשֵׁי לֵיהּ כְּפַשְׁטֵיהּ. וּמִשּׁוּם גֶּזֶל הַכֹּהֵן נַמִּי לֹא חַיְשֵׁי דַּהֲוֵי מָמוֹן שֶׁאֵין לוֹ תּוֹבְעִים וְעוֹד דְּלֹא הֻבְרַר חֶלְקָן. הָרַ"שׁ:
יז וְכָל שֶׁכֵּן דְּמֵהַאי טַעֲמָא פָּלֵיג עַל מִשֶּׁל יִשְׂרָאֵל עַל שֶׁל כּוּתִים. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
משנה י
יח וְאָסוּר אַף לַכֹּהֲנִים כְּדִתְנַן בְּמִשְׁנָה ב' פֶּרֶק ח' דִּתְרוּמוֹת, וְנִדְרָשׁ מִפָּסוּק כֵּן תָּרִימוּ גַּם אַתֶּם לְרַבּוֹת כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם:
משנה יא
יט מִן הַדְּמַאי. תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר בִּדְמַאי, וּבְוַדַּאי אַף תְּרוּמָה גְדוֹלָה בִּכְלַל, לְהָכִי תְּנַן סְתָמָא:
כ וְיַחֲזֹר כוּ'. שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר שֶׁאֶחָד מֵהֶן טֶבֶל. אֲבָל אִם תָּרַם מֵעָצִיץ שֶׁאֵינוֹ נָקוּב עַל שֶׁאֵינוֹ נָקוּב תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה, לְפִי שֶׁשְּׁנֵיהֶם בְּעֵרֶךְ אֶחָד וְחִיּוּבָן מִדְּרַבָּנָן. הָרַ"מ:
כא עַד שֶׁיּוֹצִיא. הַבַּעַל הַבַּיִת וְאַחַר כָּךְ יִתְּנֶנָּה לַכֹּהֵן. הָרַ"מ: