עיקר תוספות יום טוב על משנה דמאי· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ב
ג מִשְּׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ וּשְׁלִישׁ שֶׁחוֹלֵק הַמֵּאָה לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים וּמִכָּל חֵלֶק נוֹטֵל עֲשִׂירִית הָעֲשִׂירִית וְשָׁלֹשׁ הָעֲשִׂירִיּוֹת הֵן אֶחָד מִשְּׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ וּשְׁלִישׁ. וְעַיֵּן בְּתוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ד כְּלוֹמַר דְּהַשְׁתָּא אֵין אָנוּ צְרִיכִין לְפָרֵשׁ חָסֵר דָּבָר מֻעָט כֵּיוָן דִּבְלָאו הָכִי מַתְנִיתִין כְּאַבָּא אֶלְעָזָר:
ה וְהַשְּׁאָר חַלָּה. בַּיְרוּשַׁלְמִי הָרוֹצֶה לְהַפְרִישׁ תְּרוּמָה תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וְחַלָּה כְּאַחַת כַּמָּה הֵן אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וּפֵרֵשׁ הָרַ"שׁ אֶחָד מֵעֶשְׂרִים הַיְנוּ חָמֵשׁ סְאָה מִמֵּאָה. שְׁתַּיִם מֵהֶן תְּרוּמָה גְדוֹלָה וְאַחַת תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וּשְׁתַּיִם לְחַלָּה שֶׁהִיא אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה, אֶלָּא דְכָךְ אֵין הַחֶשְׁבּוֹן מְכֻוָּן:
ו בִּצְפוֹנוֹ. שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם בְּהוֹשָׁטַת יַד יָמִין נוֹטֵל מַה שֶּׁכְּנֶגֶד יְמִינוֹ, וְהִיא שְׂמֹאלוֹ שֶׁל אוֹתוֹ דָבָר, לְכָךְ מַקְדִּים צְפוֹנוֹ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: