עיקר תוספות יום טוב על משנה דמאי· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ה
יג שֶׁהוּא נֶאֱמָן. לְעִנְיַן אִסּוּר כָּל יִשְׂרָאֵל בְּחֶזְקַת כַּשְׁרוּת הֵם שֶׁאֵינָם אוֹכְלִים דְּבַר אִסּוּר. וְהָכָא בִּמְכִילְתִּין לְעִנְיַן מַעַשְׂרוֹת וּתְרוּמָה מַיְרֵי:
יד אֵינוֹ נֶאֱמָן. וְאֵין לוֹמַר נְהֵמְנוּהוּ בְּמִגּוֹ דְּאִי בָעֵי אָמַר שֶׁמְּצָאוֹ וְלָקַח מִמֶּנּוּ, אֵין זֶה מִגּוֹ טוֹב שֶׁמִּתְיָרֵא שֶׁיִּמָּצֵא בַּדַּאי אִם יָבֹא אוֹתוֹ פְּלוֹנִי וְיִשְׁאָלֵהוּ זֶה שֶׁשְּׁלָחוֹ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: