עיקר תוספות יום טוב על משנה דמאי· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ד
ט הַנַּחְתּוֹמִים. וּלְקַמָּן בְּרֵישׁ פֶּרֶק ה' מְפָרֵשׁ דְּהָכָא בְּמוֹכְרִים בְּמִדָּה דַקָּה עָסְקִינַן וּמִתְּרֵי טַעֲמֵי דִּמְפָרֵשׁ הָכָא בְּחֶנְוָנִים. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
י וְהָא דִתְנַן לְעֵיל דְּאֵין חָבֵר רַשַּׁאי לִמְכֹּר לְעַם הָאָרֶץ, אֶפְשָׁר לוֹמַר דְּחָבֵר דְּהָכָא לָאו דַּוְקָא אֶלָּא דְּנֶאֱמָן לְמַעַשְׂרוֹת. וְעוֹד יֵשׁ לוֹמַר דְּאַתְיָא אַלִּיבָּא דְמַאן דְּאָמַר דְּמֻתָּר לִגְרֹם טֻמְאָה כוּ':
יא סִיטוֹן. בִּלְשׁוֹן יָוָן חִטִּין וּמִשּׁוּם שֶׁקּוֹנֶה הַרְבֵּה חִטִּין בְּיַחַד קוֹרֵא לוֹ סִיטוֹן. רַשְׁבַּ"ם. וְעַל זֶה נִקְרָא כָּל תַּגָּר גָּדוֹל סִיטוֹן: