עיקר תוספות יום טוב על משנה דמאי· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ג
ה חָבֵר. נִקְרָא תַּלְמִיד חָכָם, וְכֵן יִקְרְאוּ לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים חֲבֵרִים, וְנִקְרְאוּ בְזֶה הַשֵּׁם כִּי חֶבְרָתָם זֶה לָזֶה חֶבְרָה נֶאֱמֶנֶת כִּי הִיא חֲבוּרָה לְשֵׁם שָׁמַיִם. הָרַ"מ:
ו לִכְאוֹרָה נִרְאֶה דְּאִיכָּא בֵּינַיְהוּ דְּזָקֵן וְתַלְמִיד חָכָם, דְּתַלְמִיד חָכָם אַף עַל פִּי שֶׁאֵין צָרִיךְ בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה צָרִיךְ לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם. אֲבָל הַזָּקֵן אֵין צָרִיךְ גַּם לָזֶה, אֶלָּא שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן. עַיֵּן בְּכוֹרוֹת דַּף ל: וְעַיֵּן בְּתוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ז דְּהָא דְּאֵין עַם הָאָרֶץ נֶאֱמָן לוֹמַר שֶׁלֹּא נִטְמְאוּ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יִשְׂרָאֵל וְיֶשְׁנוֹ בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת, לְפִי שֶׁאֵין בְּקִיאִין בְּדִקְדּוּקֵי טָהֳרוֹת וְטֻמְאוֹת, הִלְכָּךְ לְעִנְיַן שֶׁלֹּא הֻכְשְׁרוּ נֶאֱמָן שֶׁאֵין זֶה צָרִיךְ לְשׁוּם בְּקִיאוּת לְדַקְדֵּק. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ח אֲפִלּוּ עִשֵּׂר אֶת פֵּרוֹתָיו לְפָנָיו: