עיקר תוספות יום טוב על משנה דמאי· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ב
ג שֶׁהוּא כוּ'. וְצָרִיךְ שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו דְּבָרִים אֵלּוּ. וּכְשֶׁיָּבֹאוּ עֵדִים שֶׁקִּבֵּל דְּבָרִים אֵלֶּה בָּרַבִּים וְשֶׁהוּא רָגִיל בָּהֶם תָּמִיד הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן. הָרַ"מ:
ד שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן שֶׁיֹּאמַר כִּי מַה שֶּׁאָכַלְתִּי עִמּוֹ הָיָה מְעֻשָּׂר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נוֹגֵעַ בְּעֵדוּתוֹ. הָרַ"מ: