עיקר תוספות יום טוב על משנה גיטין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט · משנה י
מג כְּמוֹ אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי [דְּבָרִים לב]:
מד וְאִצְטְרִיךְ לִכְתֹּב עֶרְוָה, לוֹמַר שֶׁאֲפִלּוּ יָצְאָה מִשּׁוּם עֶרְוָה מֻתֶּרֶת לִנָּשֵׂא לְאַחֵר, כְּדִכְתִיב וְיָצְאָה וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר. וּלְבֵית שַׁמַּאי אִצְטְרִיךְ דָּבָר לִגְזֵרָה שָׁוָה, דִּכְתִיב הָכָא עֶרְוַת דָּבָר וּכְתִיב לְהַלָּן עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים יָקוּם דָּבָר, מַה לְּהַלָּן בִּשְׁנַיִם אַף כָּאן בִּשְׁנַיִם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
מה דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ כִּי מִשְׁמֵשׁ בְּאַרְבַּע לְשׁוֹנוֹת. אִי, אֶלָּא, דִּלְמָא, דְּהָא. בֵּית שַׁמַּאי סָבְרֵי כִי מָצָא, דְּהָא מָצָא. וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר כִּי מָצָא, אִי נַמִּי מָצָא:
מו הַיְנוּ דְּמַסִּיק הַתּוֹסָפוֹת דְּרַבִּי עֲקִיבָא כְבֵית הִלֵּל אָתֵי. דְּאִי לָאו דַּאֲיַתֵּר לֵיהּ דָּבָר לְהִקְדִּיחָה תַּבְשִׁילוֹ לֹא הֲוָה דָרֵישׁ כִּי מָצָא בָּהּ בִּלְשׁוֹן אִי נַמִּי:
סוף הספר