עיקר תוספות יום טוב על משנה גיטין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט · משנה ט
לט גְּמָרָא. דְּאִלּוּ לְמֵיסַר אַגַּבְרָא (אִם אֵשֶׁת כֹּהֵן הִיא. רַשִׁ"י) הָא קָיְמָא לָן כָּל קָלָא דְבָתַר נִשּׂוּאִין לֹא חָיְשִׁינַן לֵיהּ:
מ אֲמַתְלָא. מָשָׁל וְטַעַם. רַשִׁ"י:
מא עַל תְּנַאי. שֶׁמָּא לֹא נִתְקַיֵּם הַתְּנַאי. רַשִׁ"י:
מב זוֹ הִיא. אֲמַתְלָא שֶׁל קִדּוּשִׁין. וְהוּא הַדִּין נַמִּי אִיפְּכָא. רַשִׁ"י: