עיקר תוספות יום טוב על משנה גיטין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט · משנה ח
לג וְעֵדָיו כוּ'. וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ מַכִּירִים לְשׁוֹן הַכְּתָב וּכְתִיבָהּ. הָרַמְבַּ"ם:
לד הָכִי אִיתָא בַּגְּמָרָא. אֲבָל כָּתַב סוֹפֵר וְלֹא חָתַם לֹא הָוֵי כְּעֵד שֵׁנִי. וְזֶה דְלָא אַלִּיבָּא מַאן דְּאָמַר שֶׁכָּתַב הָרַ"ב בְּפֵרוּשׁ מִשְׁנָה ד' דְּכָתַב סוֹפֵר בִּמְקוֹם עֵד שֵׁנִי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
לה וְכֵן פֵּרְשׁוּ רַשִׁ"י וְהָרֹא"שׁ. וְרַבֵּינוּ חֲנַנְאֵל וְרַבֵּנוּ תַּם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מְפָרְשִׁים שֵׁם לְוַי שֶׁל הָאִישׁ עַצְמוֹ אוֹ שֶׁל הָאִשָּׁה. וַחֲנִיכַת אָבוֹת דִּגְמָרָא חֲנִיכָה אַחֶרֶת וְלֹא מַיְרֵי בְּשֵׁם לְוַי. וְכָתַב הַבֵּית יוֹסֵף דִּלְרַשִׁ"י זַ"ל נַמִּי שֵׁם לְוַי שֶׁל הָאִישׁ עַצְמוֹ בַּגֵּט חָשֵׁיב שַׁפִּיר לִכְתֹּב, דִּסְבָרָא הוּא דְעָדִיף מֵחֲנִיכַת הַמִּשְׁפָּחָה. וְלֹא דָמִי לִמְשַׁנֶּה שְׁמוֹ דְּפֶרֶק ד' מִשְׁנָה ב', דְּהָתָם בִּשְׁתֵּי מְקוֹמוֹת וְהָכָא בְמָקוֹם אֶחָד. הַמַּגִּיד. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
לו וּתְנַן נַמִּי בְּסוֹף פֶּרֶק ה' דַעֲרָכִין וְכֵן בְּגִטֵּי נָשִׁים הָיוּ כוֹפִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר רוֹצֶה אֲנִי, דְּאִי אָנוּס אֵין גִּטּוֹ גֵּט. וְכָתַב הָרַמְבַּ"ם וְלָמָּה לֹא בִּטֵּל גֵּט זֶה, שֶׁהֲרֵי הוּא אָנוּס, שֶׁאֵין אוֹמְרִים אָנוּס אֶלָּא לְמִי שֶׁנִּלְחַץ וְנִדְחַק לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְחֻיָּב בּוֹ מִן הַתּוֹרָה, אֲבָל מִי שֶׁתְּקָפוֹ יִצְרוֹ הָרַע לְבַטֵּל מִצְוָה אוֹ לַעֲשׂוֹת עֲבֵרָה וְכָפוּהוּ עַד שֶׁעָשָׂה דָּבָר שֶׁחַיָּב לַעֲשׂוֹת אוֹ עַד שֶׁנִּתְרַחֵק מִדָּבָר שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת אֵין זֶה אָנוּס מִמֶּנּוּ אֶלָּא הוּא אָנַס עַצְמוֹ בְּדַעְתּוֹ הָרָעָה. לְפִיכָךְ זֶה שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְגָרֵשׁ, מֵאַחַר שֶׁהוּא רוֹצֶה לִהְיוֹת מִיִּשְׂרָאֵל, וְרוֹצֶה הוּא לַעֲשׂוֹת כָּל הַמִּצְוֹת וּלְהִתְרַחֵק מִן הָעֲבֵרוֹת, וְיִצְרוֹ הָרַע שֶׁתְּקָפוֹ. וְכֵיוָן שֶׁכָּפוּהוּ עַד שֶׁתָּשַׁשׁ יִצְרוֹ וְאָמַר רוֹצֶה אֲנִי, כְּבָר גֵּרֵשׁ לִרְצוֹנוֹ:
לז גְּמָרָא. וּמַסְקִינַן דְּטַעֲמָא דִבְדִין נָכְרִים בִּכְדִין יִשְׂרָאֵל מִחְלַף, וְאִי אָמַרְתְּ דְּאֵינוֹ פוֹסֵל אָתִי לְמֵימָר דִּבְדִין יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי עִשּׂוּי נָמִי אֵינוֹ פוֹסֵל, וְהַהוּא גִטָּא מַעֲלְיָּא הוּא. שֶׁלֹּא כְדִּין נָכְרִים בִּכְדִין יִשְׂרָאֵל לֹא מִחְלַף. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י וְאִי אָמַרְתְּ מִחְלַף בְּשֶׁלֹּא כְדִין דְּיִשְׂרָאֵל וְאָתִי לְמֵימָר שֶׁלֹּא כְדִין דְּיִשְׂרָאֵל נַמִּי לֹא פָסוּל, וְאָמְרָן לָעֵיל דְּפָסִיל, הִיא גוּפָה גְזֵרָה אַטּוּ כְדִין, וּגְזֵרָה לִגְזֵרָה לֹא גָזְרִינַן:
לח חוֹבְטִין. שֶׁעַכְשָׁיו אֵין הַנָּכְרִי אֶלָּא כְמַקֵּל וּרְצוּעָה לְבֵית דִּין שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּשְׁלוּחוֹ שֶׁל בֵּית דִּין, וְאֵין מְדַקְדְקִים בַּשָּׁלִיחַ שֶּׁהוּא חוֹבֵט אִם הוּא יִשְׂרָאֵל אוֹ נָכְרִי. הָרַ"ן: