עיקר תוספות יום טוב על משנה גיטין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט · משנה ו
כו מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא דְהָכִי כָּתַב, פְּלוֹנִי בֶּן תַּחַת הָרִאשׁוֹן, וּפְלוֹנִי אַבָּתְרָא. דְּאִי לָאו הָכִי, אֶלָּא בֶּן יַעֲקֹב עֵד אַבַּתְרָא, כְּשֵׁרִים, כְּדִתְנַן בַּמִּשְׁנָה דִלְקַמָּן בֶּן אִישׁ פְּלוֹנִי עֵד, כָּשֵׁר. וְהַשֵּׁנִי כָשֵׁר. וְכֵן נַמִּי כָּשֵׁר קַמָּא, דִפְשִׁיטָא דְקָאֵי אַבֶּן יַעֲקֹב עֵד דְּבָתְרָא. וְאִי נַמִּי כָתַב פְּלוֹנִי בֶּן תַּחַת הָרִאשׁוֹן, וּפְלוֹנִי עֵד אַבָּתְרָא, שְׁנֵיהֶם כְּשֵׁרִים, שֶׁהַבֵּן חָתוּם עַל הָרִאשׁוֹן, וְהָאָב אַשֵּׁנִי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כז וְלֹא הֲבִינוֹתִי זֶה. וְרַשִׁ"י מְפָרֵשׁ, חֲתִימַת הַיְּוָנִים אֵינָהּ נִקְרֵאת כַּחֲתִימַת הָעִבְרִים, שֶׁכְּשֶׁהַיְּוָנִי חוֹתֵם יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן בְּיָדוּעַ שֶׁשְּׁמוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹסֵף, כְּלוֹמַר בְּנוֹ שֶׁל יוֹסֵף שִׁמְעוֹן. וְנִמְצָא שֵׁם הָעֵד חָתוּם עַל הַשֵּׁנִי וְשֵׁם אָבִיו עַל הָרִאשׁוֹן, הִלְכָּךְ עַל כָּרְחֲךָ הַיְּוָנִים תַּחַת הַשֵּׁנִי חָתְמוּ. עַד כָּאן. וְנִמְצָא דַּחֲשָׁשׁ שֶׁמָּא הָפְכוּ, חֲשָׁשָׁא קְרוֹבָה הִיא, דְּשֶׁמָּא יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן הַיְּוָנִי לֹא שִׁמְעוֹן שְׁמוֹ אֶלָּא יוֹסֵף, וְחָתַם עַצְמוֹ כְּדֶרֶךְ חֲתִימַת הָעִבְרִי:
כח דְּאִלּוּ מִשּׁוּם דְּמֻפְלָגִים בַּחֲתִימָתָן מִן הַגֵּט לֹא הָיוּ פְּסוּלִים, דְּקָיְמָא לָן מִלְּאוּהוּ בִּקְרוֹבִים כָּשֵׁר. גְּמָרָא:
כט וְהָא וַדַּאי אֶפְשָׁר דְּאַקַּמָא חֲתִימֵי כֻלְּהוּ, אֶלָּא שֶׁלֹּא הֻצְרַךְ לוֹמַר כִּי אִם הַחֲשָׁשׁ דְּעַל יְדֵי כֵן פְּסוּלִים תַּרְוַיְהוּ: