עיקר תוספות יום טוב על משנה גיטין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ח · משנה ח
לג וְאִם תֹּאמַר מַה קְנוּנְיָא שַׁיָּךְ, דְּכֵיוָן שֶׁנִּשֵּׂאת לַשֵּׁנִי לֹא מָצֵי לְהַחְזִירָהּ, דְּתֵצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה. וְיֵשׁ לוֹמַר דִּפְעָמִים דְּאֵין הַבַּעַל שָׂם עַל לִבּוֹ שֶׁאָסוּר לְהַחְזִירָהּ וְעוֹשֶׂה קְנוּנְיָא. תּוֹסָפוֹת:
לד פְּסָלָהּ כוּ'. חֻמְרָא בְּעָלְמָא הוּא שֶׁהֶחְמִירוּ בִּקְדֻשַּׁת יוֹחֲסִין לְאוֹסְרָהּ לַכְּהֻנָּה מִפְּנֵי כְתִיבַת הַגֵּט. כִּדְמוּכַח בַּגְּמָרָא:
לה וְכָתַב הָרַמְבַּ"ם שֶׁכָּל הַמְּקַדֵּשׁ בְּבִיאָה אֵין צָרִיךְ לִבְעֹל בִּפְנֵי עֵדִים, אֶלָּא יִתְיַחֵד בִּפְנֵיהֶם וְיִבְעֹל: